ראש הממשלה ההולנדי יטן קרא השבוע ליהודי ארצו שלא לעזוב, הודה שהאנטישמיות חזרה, הזכיר את טבח 7 באוקטובר 2023 כהוכחה לכך שאלימות נגד יהודים אינה נחלת העבר, והודה גם באחריותה ההיסטורית של הולנד, שסגרה את שעריה בפני יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית.
את הנאום נשא בבית הכנסת הפורטוגזי ההיסטורי באמסטרדם, שנחנך ב-1675, במסגרת הטקס השנתי לציון 88 שנים לפוגרום ליל הבדולח, שהתרחש בגרמניה ובאוסטריה בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938. הטקס אורגן בידי ארגון הגג של יהודי הולנד, ה-CJO. לפי התקשורת ההולנדית, זו הייתה הפעם הראשונה זה עשר שנים שראש ממשלה הולנדי נשא דברים בטקס.
בקהל נכחו סגנית ראש הממשלה ושרת ההגנה דילן ישילגוז, שר המשפטים והביטחון דויד ואן ויל, ראש עיריית אמסטרדם פמקה האלסמה, סגני יושבי הראש של שני בתי הפרלמנט, שגרירים ונציגי הקהילה היהודית. בטקס נשא דברים גם ניצול השואה רולף קמפ
בין האמירות הבולטות של ראש הממשלה:
“אל תיכנעו. זה ביתכם. הולנד היא ביתנו המשותף.“הפנייה ליהודים ששוקלים לעזוב את המדינה.
“האנטישמיות חזרה, לאחר שמעולם לא נעלמה.“יטן תיאר את האנטישמיות כאש כבושה המתלקחת מחדש.
“אין שום תירוץ.“בהתייחסו לאיומים ולאלימות נגד בתי כנסת, מוסדות חינוך, מסעדות ויהודים שאינם מסתירים את זהותם.
עוד הדגיש ראש הממשלה ההולנדי כי המאבק באנטישמיות אינו יכול להסתכם בהצבת שוטרים, בתגבור תאורה או באמצעי אבטחה. על המדינה גם להבטיח שיהודים יוכלו לחיות בגלוי, ללא חשש להציג סממנים יהודיים.
הוא סיפר שקיבל מרב הסטודנטים הארצי מזוזה מעוטרת בדוגמת חרסינה הולנדית מסורתית, וכי הציב אותה בכניסה לביתו. לדבריו, עשה זאת לאחר ששמע שסטודנטים יהודים נמנעים מקביעת מזוזות מחשש לתגובות עוינות. הוא ביקש להמחיש בכך את רצונו לעמוד בראש מדינה שבה הזהות היהודית גלויה ובטוחה.
יטן סיפר על צעיר יהודי בשם סם, שהעניק לו ספר על סבתא-רבתא שלו, ניצולת מחנות השואה. בהקדשה הביע סם תקווה שבתו תוכל לגדול ולבנות עתיד בהולנד.
ראש הממשלה אמר שההקדשה, המחברת חמישה דורות, המחישה לו את עומק החרדה של יהודי ארצו. לדבריו, השיב לסם שהולנד אינה רשאית לקבל מצב שבו לבתו לא יהיה עתיד במדינה. את האחריות הזאת הגדיר כמשימה אישית וממשלתית, והזכיר הקצאת תקציבים נוספים לאבטחת מוסדות יהודיים.
הוא גם הודה שלאחר ליל הבדולח אלפי יהודים גרמנים חיפשו מקלט בהולנד, אך רבים נדחו על הסף. לדבריו, המשמעות ההיסטורית של אותה החלטה כבדה במיוחד נוכח הידיעה מה אירע לאחר מכן.
חנן הרצברגר, יו”ר ארגון הגג של יהודי הולנד (CJO) נשא באותו טקס נאום תקיף, ובו הודה לראש הממשלה על נוכחותו ועל כך שלא נענה לדרישות המפגינים נגד ישראל. דבריו התייחסו להפגנת הענק של תנועת “הקו האדום” (Rode Lijn), שנערכה באמסטרדם יום קודם לכן, ב-8 בנובמבר. לדברי המארגנים השתתפו בה לפחות 200 אלף בני אדם, שדרשו בין השאר אמברגו נשק מלא והפסקת שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל.
הרצברגר טען כי דרישות אלה יביאו, במישרין או בעקיפין, למחיקת ישראל מהמפה. הוא הזהיר מפני הפיכת יהודי הולנד לאחראים קולקטיבית למעשיה של ישראל, וטען כי השיח הציבורי נגדם עובר מהתנגדות לממשלת ישראל, להתנגדות לישראלים ומשם להדרה של יהודים.
שתי אמירות בולטות מנאומו:
* “ציונים הם מילת הקוד החדשה לאותה אנטישמיות ישנה.”
* “השאלה איננה כמה פעמים גינו את האנטישמיות, אלא מה נעשה בפועל כדי להיאבק בה.”
הרצברגר הזהיר גם מפני עזיבת משפחות צעירות ופעילות את הולנד, עד כדי חשש לעתידה של הקהילה היהודית במדינה בעוד עשרות שנים.
סגנית ראש הממשלה ישילגוז, שר המשפטים ואן ויל וראש עיריית אמסטרדם האלסמה השתתפו בטקס ונוכחותם קיבלה התייחסות פומבית מצד הרצברגר, שראה בה ביטוי למחויבות הממשלה לקהילה היהודית.