כמעט רבע מיליון בני אדם, לפי הערכת המארגנים, השתתפו אמש (ראשון) בהפגנת ענק נגד ישראל באמסטרדם, בדרישה מממשלת הולנד להחריף את הסנקציות הכלכליות והמדיניות עליה, להפסיק את שיתוף הפעולה הצבאי עמה ולהכיר במלחמתה ברצועת עזה כרצח עם. ההפגנה, הרביעית במסגרת קמפיין "הקו האדום", עוררה ביקורת חריפה מצד ארגונים יהודיים בהולנד, המזהירים מפני הקצנה בשיח הציבורי ומפני שיתוף פעולה של ארגוני זכויות אדם עם גורמים קיצוניים.
רבבות מפגינים, רבים מהם לבושים אדום, התכנסו בכיכר המוזיאונים באמסטרדם וצעדו ברחובות העיר כשהם נושאים דגלי פלסטין ושלטים הקוראים לעצור את מה שהם מכנים "רצח העם בעזה". בין הסיסמאות שנשמעו היו "שחררו את פלסטין" ו"הולנד מממנת, ישראל מפציצה". ההפגנה אורגנה בידי קואליציה של ארגונים, ובהם אמנסטי אינטרנשיונל, אוקספם ו-Save the Children. המשטרה מסרה כי האירוע עבר ברובו ללא הפרות סדר משמעותיות, אף שארבעה בני אדם נעצרו בתקריות שונות.
היחסים בין ישראל להולנד הידרדרו על רקע המלחמה בעזה. שר החוץ ההולנדי הקודם אף התפטר בשנה שעברה לאחר שלא הצליח לקדם סנקציות נוספות נגד ישראל. ההפגנה הנוכחית המחישה כי גם הצעדים שנקטה הממשלה החדשה אינם מספקים את תנועת המחאה, הדורשת ניתוק נרחב יותר של הקשרים הכלכליים והצבאיים עם ישראל.
המחאה אתמול עוררה תגובות חריפות בקרב גורמים בקהילה היהודית. המרכז למידע ולתיעוד על ישראל בהולנד, CIDI, פרסם ביום שישי, לקראת ההפגנה, מאמר ביקורתי תחת הכותרת "מעבר לקו האדום: ההפגנה מכוונת בעיקר נגד ישראל". בארגון טענו כי לנוכח הפסקת האש שנכנסה לתוקף באוקטובר 2025, המחאה הפכה בעיקר לקריאה להרחבת החרם על ישראל, תוך התעלמות מאחריותו של חמאס למציאות ברצועה ומסירובו להתפרק מנשקו.
בארגון מתחו ביקורת על שיתוף הפעולה בין ארגוני זכויות אדם מוכרים לבין קבוצות פרו-פלסטיניות שאותן הגדירו קיצוניות. לטענת CIDI, מסרי ההפגנה אינם מותירים מקום לדיאלוג, ומקדמים חרם כולל על ישראל. הארגון הדגיש כי אין לראות בקואליציית המפגינים ביטוי לעמדת הציבור ההולנדי כולו.
גם ארגון הגג של הקהילות היהודיות בהולנד, CJO, יצא נגד קמפיין "הקו האדום", לאחר שעיריית ארנהם הציבה ביום חמישי סרט אדום על חזית בניין העירייה, כהזדהות עם המחאה. הארגון האשים את העירייה בייבוא הסכסוך במזרח התיכון למרחב הציבורי ההולנדי דווקא בתקופה שבה, לדבריו, יהודים במדינה חשים מאוימים יותר ויותר. בהודעתו הזהיר כי סטודנטים יהודים מתקשים לקיים אירועים, מוסדות תרבות מבטלים פעילויות יהודיות, ויהודים נדרשים שוב ושוב לתת דין וחשבון על מעשי ישראל.
העיתונאי ומגיש הטלוויזיה היהודי-הולנדי פריץ בארנד תקף את ההפגנה אתמול בתוכנית WNL Op Zondag. לדבריו, מאות אלפים הולכים בעיוורון אחרי מארגני המחאה. "זו שנאה טהורה לישראל", אמר, והוסיף כי אף שאינו מבקש להגדיר את המחאה כולה אנטישמית, יש הרואים בה גם מרכיב כזה. בארנד הביע דאגה עמוקה לביטחון היהודים בהולנד וסיפר כי התחושה שיהודים צריכים להביט שוב מעבר לכתפם הפכה מבחינתו למציאות יומיומית.
ערב ההפגנה התייחס גם שגריר ישראל בהולנד, צבי אבינר ופני, לביקורת הציבורית על ישראל בריאיון לעיתונות המקומית. בריאיון טרם ההפגנה ופורסם בשבת, בו ענה לשאלות נוקבות, דחה השגריר את ההאשמות ברצח עם והגן על המאבק הישראלי בחמאס. לצד זאת, התקשורת בהולנד מהדהדת כי הוא מתח ביקורת על ההתבטאויות הקיצוניות של שרים בממשלת ישראל ועל אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים, והצהיר כי יש להרחיק קיצונים משני הצדדים.
ראש ממשלת הולנד, רוב יטן, שהשתתף בהפגנת "הקו האדום" בשנה שעברה כאשר עמד בראש מפלגת D66, לא השתתף הפעם. במסיבת עיתונאים ביום שישי הסביר כי השתתפות כזאת אינה מתאימה למעמדו הנוכחי כראש ממשלה. הוא הגן על צעדי ממשלתו, ובהם איסור יבוא מוצרים מההתנחלויות, הגדלת הסיוע ההומניטרי לפלסטינים והגברת הלחץ הדיפלומטי על ישראל. בה בעת אמר כי הולנד מפעילה לחץ גם על חמאס ועל ארגונים נוספים המסכנים את ביטחונם של אזרחי ישראל.
כשנשאל אם הוא עדיין מגדיר את המתרחש בעזה רצח עם, כפי שעשה בעבר, נמנע יטן מלהשיב ישירות והסתפק בהדגשת מחויבות ממשלתו למשפט הבינלאומי ולפתרון שתי המדינות. שר החוץ ההולנדי, טום ברנדסן, התייחס להפגנה אתמול ואמר כי הוא מבין את דאגתם ואת תחושת חוסר האונים של המפגינים. לדבריו, הממשלה תמשיך לפעול לשיפור המצב ההומניטרי בעזה ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית ודמוקרטית לצד ישראל בטוחה.