העצרת הכללית ומועצת הביטחון של האו”ם בחרו אתמול בחמישה שופטים לכהונה בת תשע שנים, שתתחיל ב-6 בפברואר 2027 ותסתיים בפברואר 2036. השופטים שנבחרו הם מחמוד דייפאללה חמוד מירדן, דאפו אקנדה מבריטניה, פרנסואה אלאברון מצרפת, פיבי אוקווה מקניה ורנה לי מסינגפור.
שניים מהנבחרים, חמוד ואוקווה, כבר מכהנים בבית הדין לאחר שנבחרו בשנת 2025 למלא מקומות שהתפנו, וכעת נבחרו לכהונה מלאה. שלושת האחרים יצטרפו להרכב בית הדין לראשונה. הבחירה נערכה בהצבעות נפרדות בעצרת הכללית ובמועצת הביטחון, כאשר כל מועמד נדרש להשיג רוב בשני הגופים.
אלא שמבחינת ישראל, לא מדובר רק בחילופי שופטים שגרתיים. בין הנבחרים נמצאים משפטנים ודיפלומטים שהיו מעורבים בעבר בהליכים משפטיים הנוגעים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובמקרה של השופט הירדני אף מדובר במי שהשמיע האשמות חמורות נגד ישראל לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
“קורות החיים של השופטים החדשים שנבחרו לבית הדין לצדק בהאג מטרידים ומעלים שאלות”, אמר שגריר ישראל באו״ם דני דנון. “האם שופט שקבע חודש אחרי טבח ה-7 באוקטובר, באופן שגוי, שישראל מבצעת רצח עם, ידע להתמודד בצורה חסרת פניות עם התיק העומד נגדה? האם שופטת שייעצה בתיק המשפטי נגדנו תפעל למען הצדק באופן מקצועי ולא מוטה?” הוסיף. לדברי השגריר, “הבחירה היום בעצרת הכללית מהווה דוגמה נוספת להטיה המבנית של האו”ם נגד מדינת ישראל”.
השופט הירדני: האשמות נגד ישראל כבר באוקטובר 2023
הדמות הבולטת ביותר מבחינת הביקורת הישראלית היא השופט מחמוד דייפאללה חמוד מירדן, המכהן בבית הדין מאז מאי 2025. קודם לכן שימש חמוד שגריר ירדן באו”ם, היועץ המשפטי של משרד החוץ הירדני וחבר בוועדת המשפט הבינלאומי של האו”ם, שבראשה עמד בשנת 2021.
לאורך הקריירה הדיפלומטית והמשפטית שלו היה מעורב בעמדות שהציגה ירדן בפני מוסדות המשפט הבינלאומיים בנוגע לישראל, ובהן ההליכים שעסקו בגדר ההפרדה ב-2004 ובמעמדה המשפטי של הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים ב-2024.
באוקטובר 2023, שבועות ספורים לאחר מתקפת חמאס, נשא חמוד דברים במועצת הביטחון של האו”ם והאשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה ובהפרת המשפט הבינלאומי. בדיון שהתקיים ב-30 באוקטובר, שבו דיבר בשם קבוצת המדינות הערביות, טען כי שתיקתה של מועצת הביטחון מאפשרת לישראל לפעול ללא מתן דין וחשבון, והאשים אותה בפגיעה באוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה.
חמוד המשיך גם בהמשך המלחמה להשמיע האשמות חריפות נגד ישראל, ובין היתר תיאר את פעולותיה כ”טיהור אתני” וכ”רצח עם”. אלה הדברים שעומדים כעת במרכז הביקורת של דנון: האפשרות שמי שבעבר האשים את ישראל בהפרות חמורות של המשפט הבינלאומי יישב כשופט בהליך שבו נדרשת הכרעה בטענות הנוגעות להתנהלותה של ישראל.
המשפטנית מקניה שייצגה את נמיביה בהליך הנוגע לישראל
דמות נוספת שמעוררת שאלות בישראל היא פיבי אוקווה מקניה, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת קווין מרי בלונדון. אוקווה, המכהנת בבית הדין מאז נובמבר 2025, שימשה בעבר חברה בוועדת המשפט הבינלאומי של האו”ם וייצגה מדינות בהליכים משפטיים בינלאומיים.
בפברואר 2024 הייתה אוקווה חלק מהצוות המשפטי שייצג את נמיביה בהליך חוות הדעת בבית הדין בהאג, שעסק בהשלכות המשפטיות של מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים, לרבות מזרח ירושלים.
באותו הליך, שבמסגרתו הציגו עשרות מדינות את עמדותיהן, קבע בית הדין ביולי 2024 כי המשך הנוכחות הישראלית בשטחים הפלסטיניים אינו חוקי. ההליך שבו השתתפה אוקווה היה הליך של חוות דעת מייעצת, ולא התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם. ההבחנה הזאת חשובה מבחינה משפטית, אף שבשני המקרים נבחנה התנהלותה של ישראל במסגרת המשפט הבינלאומי.
דנון מתייחס במפורש גם לעברה של אוקווה, ותוהה אם משפטנית שייצגה בעבר מדינה בהליך הנוגע לישראל תוכל לבחון את עניינה ללא משוא פנים.
גם השופט הבריטי היה מעורב בהליך על השטחים
שופט נוסף בעל ניסיון בהליכים הנוגעים לישראל הוא דאפו אקנדה, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת אוקספורד וחבר בוועדת המשפט הבינלאומי של האו”ם. אקנדה נחשב למשפטן בעל ניסיון נרחב בייצוג מדינות בפני ערכאות בינלאומיות ובייעוץ משפטי לממשלות. בין היתר, הוא שימש יועץ משפטי ליפן בהליך שהוביל לחוות הדעת של בית הדין בשנת 2024 על מדיניות ישראל ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.
שני הנבחרים הנוספים מגיעים מרקע משפטי ודיפלומטי בינלאומי רחב. פרנסואה אלאברון מצרפת, המכהן כשגריר ארצו בהולנד, שימש בעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ הצרפתי וייצג את צרפת בהליכים בינלאומיים. בין היתר עסק בהליכים הקשורים לאמנה למניעת רצח עם, ובהם התביעות הנוגעות לרוסיה ולאוקראינה ולמיאנמר.
רנה לי מסינגפור, המשמשת שגרירת ארצה למשפט בינלאומי, היא בעלת ניסיון רב במשפט הים, בבוררות בינלאומית ובמשא ומתן רב-צדדי. בין השנים 2018 ל-2023 עמדה בראש הוועידה הבינלאומית שהובילה לגיבוש הסכם האו”ם להגנה על המגוון הביולוגי בים הפתוח. היא גם האזרחית הראשונה של סינגפור שנבחרה לבית הדין.
האם השופטים החדשים יוכלו להשפיע על התביעה נגד ישראל?
בית הדין הבינלאומי לצדק הוא הגוף השיפוטי המרכזי של האו”ם. הוא מורכב מ-15 שופטים, הנבחרים לתשע שנים, ומוסמך לדון בסכסוכים בין מדינות ולהעניק חוות דעת משפטיות לגופי האו”ם.
בדצמבר 2023 הגישה דרום אפריקה תביעה נגד ישראל בטענה שהפעולות הצבאיות ברצועת עזה מפרות את האמנה למניעת רצח עם. ישראל דוחה את הטענות וטוענת כי פעלה להגנה עצמית בעקבות מתקפת חמאס.
במהלך שנת 2024 פרסם בית הדין כמה צווים זמניים במסגרת ההליך, אך טרם הכריע בשאלה אם ישראל ביצעה רצח עם. ההליך צפוי להימשך עוד שנים. בהחלטה שהתקבלה במאי 2026 נקבע כי דרום אפריקה תגיש את תשובתה לטיעוני ישראל עד נובמבר 2027, ואילו ישראל תוכל להגיש את תגובתה הנוספת עד מאי 2029.
משמעות לוח הזמנים היא שהשופטים שנבחרו השבוע עשויים להיות חלק מההרכב שיידרש לדון בתיק בשלביו הבאים, ואולי גם בהכרעה הסופית, אם זו תינתן במהלך כהונתם. עם זאת, בית הדין מחייב את שופטיו לפעול באופן עצמאי ולא כנציגי מדינותיהם. סעיף 17 לחוקת בית הדין קובע גם מגבלות על השתתפותו של שופט בתיק שבו היה מעורב בעבר כעורך דין, כיועץ משפטי או בתפקידים אחרים המוגדרים בחוקה. השאלה אם קיימת מניעה לגבי שופט מסוים נבחנת לפי נסיבות ההליך.
עובדה זו משמעותית במיוחד ביחס לאוקווה ולאקנדה: השניים השתתפו בהליך חוות הדעת על השטחים, אך אין מדובר באותו תיק כמו תביעת רצח העם של דרום אפריקה. לכן, הבחירה בהם אינה מעידה כשלעצמה שכבר נקבעה מניעה משפטית להשתתפותם בהליך נגד ישראל, או שיש בסיס לקבוע מראש כיצד יפסקו.
דנון: “הבחירה מטילה צל כבד על יכולתו של בית הדין לשפוט ללא משוא פנים"
בהודעה שפרסם בעקבות הבחירה תקף דנון את הרכב השופטים החדש והטיל ספק ביכולתו של בית הדין לדון בעניינה של ישראל באופן בלתי תלוי. “השופטים החדשים בהאג: אחד האשים באופן אבסורדי את ישראל בפשעי מלחמה חודש אחרי טבח ה-7 באוקטובר, ואחרת ייעצה בהליך משפטי נגדנו”, כתב השגריר.
“חמישה שופטים נבחרו באו”ם לבית הדין הבינלאומי ‘לצדק’, שצפוי להמשיך לדון בתיק השקרי נגד ישראל”. דנון הוסיף כי “בחירתם של שופטים שכבר נקטו עמדות נגד ישראל מטילה צל כבד על יכולתו של בית הדין לדון בענייננו ללא משוא פנים”.
מבחינת ישראל, שאלת ההרכב בבית הדין אינה עניין טכני בלבד. ההליך שיזמה דרום אפריקה נוגע לאחת ההאשמות החמורות ביותר שניתן להעלות נגד מדינה במשפט הבינלאומי, וההכרעה בו עשויה להשפיע על מעמדה המדיני והמשפטי של ישראל למשך שנים.
בחירתם של חמישה שופטים לתקופה שתימשך עד 2036 מבטיחה כי ההרכב החדש יהיה מעורב בעיצוב פסיקות בית הדין בעשור הקרוב. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא אם הניסיון המקצועי והעמדות שהציגו בעבר כמה מהשופטים ביחס לישראל ישפיעו על אופן בחינתם את טענות הצדדים, או שמא ההבחנה בין תפקידיהם הקודמים לבין חובתם לשפוט באופן עצמאי תאפשר לבית הדין להמשיך לדון בתיק ללא משוא פנים.