"הייתי רוצה שעזה תיבלע בים": דבריו של בן-גוריון נחשפים אחרי 70 שנה

הדברים על עזה נאמרו בישיבת הממשלה ב-28 באוקטובר 1956, ערב היציאה למבצע קדש. חודשים לאחר מכן, ב-4 באפריל 1957, חזר עליהם בן-גוריון בכנס קצינים בכירים, לאחר נסיגת צה"ל מרצועת עזה ומחצי האי סיני. "רצועת עזה היא מטרה 'אמברסינג' [...] אנו מוכרחים לקחת אותה. זה עומד בשבילנו. אילו הייתי מאמין בנס הייתי רוצה שתיבלע בים", אמר.

במסמך נוסף שנחשף הזהיר בן-גוריון את מפקדי צה"ל מפני הסתמכות על הצלחת מבצע קדש לקראת מלחמה עתידית. לדבריו, במהלך המערכה בסיני הצליח צה"ל לצמצם את מספר הנפגעים, אך לא ניתן להניח שכך יהיה גם בעתיד.

"זה לא יהיה כך במלחמה הבאה. תל-אביב תופצץ, חיפה תופצץ, ואנשים יהרגו. לא לוחמים, נשים, ילדים", הזהיר. בן-גוריון הדגיש כי מלחמה נוספת עלולה לפגוע קשות בעורף האזרחי, וקרא למפקדים: "ואל תלמדו גזרה שווה [...] ממערכת סיני על המלחמה הבאה".

בדבריו על רצועת עזה התייחס בן-גוריון לקשיים הכרוכים בהמשך השליטה הישראלית בה. "אנו יודעים שרצועת עזה היא צרה בכל משטר, איזה משטר שלא יהיה, אם זה משטר ישראלי, או משטר ישראלי פלוס או"מ. או משטר או"מ בלי ישראל", אמר.

לדבריו, האפשרות הגרועה ביותר הייתה שלטון מצרי ברצועה, אך גם המשך השליטה הישראלית היה עלול לגבות מחיר כבד. "אבל היה ברור שהשארותנו בעזה, לאחר שהעולם מנדה אותנו, ויהיה שם טרור ואנו מוכרחים לדכא אותו – אין זה לפי יכולתה וצרכיה החיוניים של ישראל. טרור זה היה הורס אותנו".

בן-גוריון התייחס גם לאוכלוסייה הפלסטינית ברצועה ולמחיר המוסרי של המשך השליטה בה. "ולכן מהרגע הראשון התנגדתי בכל תוקף לאלה שדרשו סיפוח עזה. זה לא הדבר החסר לישראל, עוד 300,000 ערבים, אזרחים ערבים ועוד כאלה", אמר.

בהמשך הזהיר כי שליטה ממושכת ברצועה עלולה לפגוע בישראל לא רק מבחינה צבאית: "ואולי דבר זה היה מחריב, לא מבחינה צבאית, אלא מבחינה מוסרית [...] אם אנו בעיני העם ובעיני העולם נאבד זכות קיומנו המוסרי - אין קיום לישראל".

בין המסמכים שנחשפים נמצא גם תיעוד בכתב ידו של שמעון פרס, שכיהן אז כמנכ"ל משרד הביטחון. פרס תיאר את בן-גוריון מקבל שתי החלטות מנוגדות לכאורה: לצאת למלחמה ולאחר מכן לסגת.

"הוא גם הסביר לנו שלא המלחמות תפתורנה את בעיית יחסי ערב-ישראל, שכן נצחון שלנו בקרב, אין פירושו דווקא הקרב האחרון, אך נצחון ערבי עלול להיות הנצחון הסופי", כתב פרס.

החומרים כוללים גם מסמכים על מבצע "חוניו", שבמסגרתו חילצה חולייה ישראלית 65 יהודים מפורט סעיד שבמצרים בנובמבר 1956. בדוח שהעביר לראש אגף המודיעין כתב סא"ל אריה אליאב: "תפקידי בתוך חוליה היה להציל יהודים ולהעלותם ארצה".

לצד זאת נחשפים מסמכים על פעילות חיל האוויר במהלך המלחמה, ובהם תוכנית לתקיפת שדות תעופה מצריים שלא יצאה לפועל, עדויות על תקיפה בשוגג של כוחות צה"ל ותיעוד תקיפת המשחתת המצרית "איברהים אל-אוול".

המסמכים מתפרסמים במסגרת אתר ייעודי שהקים ארכיון צה"ל במשרד הביטחון לציון 70 שנה למבצע קדש. האתר מרכז למעלה מ-4,500 תצלומים, מסמכים ומפות, שחלקם הגדול טרם נחשף לציבור, לצד מידע על 149 מפקדים שהחלו את דרכם במלחמת העצמאות והיו חלק משדרת הפיקוד המייסדת של צה"ל.