הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, אמר היום (שני) בסיכום כנס בנושא הטמעת בינה מלאכותית בצה"ל, שנערך בקריית התקשוב בבאר שבע במעמד פורום מטכ"ל: "כחלק מתפיסה מבצעית חדשנית צה"ל יחזק ויפתח את תפיסת הלחימה המשולבת של אדם ומכונה - יחידות מאוישות יילחמו בשילוביות עם כלים בלתי מאוישים להשגת יתרון ועליונות מבצעית בשדה הקרב".
בצה"ל מבינים כי שדה הקרב השתנה ללא היכר, וכי טכנולוגיות הבינה המלאכותית והרובוטיקה אינן עוד כלי עזר, אלא רכיב קריטי בהשגת הכרעה ועליונות מבצעית. דברי הרמטכ"ל על הצורך ב"תרבות של פתיחות ומנהיגות אמיצה" מעידים על ניסיון לשבור קיבעון מחשבתי בארגון שמרני מטבעו. עם זאת, זמיר לא התייחס למאבקי הכוחות ולכיפופי הידיים במטכ"ל סביב תקציבים ולעיכובים ברכש, למרות מדיניותו לקדם את תחום הרובוטיקה בצה"ל.
המבחן האמיתי: סמכויות, תקציבים ותקנים
לכן, הקמתן של חטיבת הבינה המלאכותית וחטיבת הספקטרום באגף התקשוב, לצד תוכנית רב-שנתית סדורה, תיבחן לא רק בעצם קיומן של החטיבות החדשות. המבחן יהיה בסמכויות המטכ"ליות שיינתנו להן, בשאלה אם הזרועות והאגפים האחרים יכבדו אותן, ובעיקר בתקציבים ובתקנים שיוקצו להן.
אין ספק כי לנוכח ריבוי הזירות שבהן מתמודד צה"ל בשלוש השנים האחרונות, השימוש בבינה מלאכותית הוא הכרח. הטכנולוגיה נועדה להאיץ עיבוד והצפה של מידע מודיעיני, לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות ולאפשר התמודדות עם כמויות אדירות של נתונים המגיעים מהגזרות השונות.
הסכנה: אשליית העליונות הטכנולוגית
עם זאת, הישענות על בינה מלאכותית ורובוטיקה עלולה ליצור אשליה שהטכנולוגיה תפתור את כל בעיות הלחימה, כפי שחשבו בכירים בצה"ל בימים שקדמו ל-7 באוקטובר.
גם האמירה הנחרצת של הרמטכ"ל, "מפקדים שלא ידעו למצות את הטכנולוגיה... לא יצליחו לעמוד במשימותיהם", מעידה על פערים קיימים או על קשיים בהטמעת הטכנולוגיה בקרב מפקדי השטח. לא כל מפקד שדה מצטיין הוא בהכרח איש טכנולוגיה, וקיים סיכון להיווצרות עומס קוגניטיבי על המפקדים במהלך הלחימה.
לכן, צה"ל נדרש לתמוך בתהליך ההטמעה ולעבות את הצוותים המסייעים בצוותי הקרב הגדודיים והחטיבתיים, כדי להימנע מיצירת פערים בין החטיבות והאוגדות המתמרנות. הצלחת המהלך לא תימדד רק בטכנולוגיות שיפותחו, אלא גם ביכולת להטמיע אותן בקרב הכוחות הלוחמים.