נולד בפריס למשפחת אצולה אריסטוקראטית. למד בבית מדרש לכמרים והתמנה ב-1775 לראש מנזר למרות שנודע בהוללותו. שלוש שנים אחר כך הוסמך לכמורה, למרות שלא הפסיק את מנהגי ההוללות שלו . עלה בשלבי הכמורה וב-1780 ייצג את הכנסיה במשא ומתן שנהלה עם השלטונות בנוגע למעמדה הכלכלי והציבורי של הכנסיה. בגין ההגנה הטובה שנתן לכנסיה במשא ומתן עם השלטונות הוא מונה ב-1789 לבישוף העיר אטון. באותה שנה נבחר גם כנציג הכמורה באסיפת המעמדות. שינה את דרכו לאחר שהפך לאחד האישים הבולטים באסיפת המעמדות. היה בין הראשונים שדרש לבטל את זכויות היתר של הכנסייה. כמוכן תבע את ביטולם המוחלט של המעמדות והקמת אסיפה לאומית אחת. הפך ב-1790 ל"בישוף של המהפכה" לאחר שניסח את "החוקה האזרחית של הכמורה". תבע מפרחי הכמורה להשבע אמונים לחוקת צרפת. כתוצאה מכך הוא הוחרם על ידי האפיפיור ונאלץ לעזוב את הכמורה ואת תפקידיו בכנסיה. עם עליית היעקובינים עזב את צרפת ושהה בבריטניה ובארצות הברית. חזר לצרפת ב-1796 ושנה אחר כך מונה על ידי נפוליאון לשר החוץ, תפקיד בו החזיק עד 1807. הצטיין כשר חוץ בפעילותו הדפלומטית להאדרת שמו של נפוליאון.ב-1808 הפך לאחד ממתנגדיו הגדולים של נפוליאון בשעה שזמם ברית עם שליטי רוסיה ואוסטריה לסילוקו. לאחר מפלת נפוליאון מונה שוב לשר חוץ, והיה בין האחראים להצלחת קונגרס וינה אותה יזם מטרניך. ב-1830 לקח חלק במהפכה שהעלתה את לואי-פיליפ לשלטון ומונה לשגריר בבריטניה. על ערש דווי חזר בתשובה ונקבר בקבורה נוצרית.