ב-1839 עלה לשלטון בעקבות מותו של אביו, מוחמד השני. ביקש ללכת בדרכי אביו ולנסות להביא על תורכיה רפורמות חברתיות, כלכליות, תרבותיות ומדיניות. עלה לשלטון במקביל להתקוממות מוחמד עלי, שכבש את מצרים וארץ-ישראל. הרפורמות שהנהיג אבדול-חמיד באמפריה העות'מאנית, שכונו "תאנזימאת", אכן הביאו לשינויים מרחיקי לכת באימפריה המתמוטטת. הם קדמו אותה לקראת מודרניזציה, ובפרספקטיבה היסטורית הם מנעו את התמוטטותה המוחלטת. מדיניותו הנבונה גרמה לכך, שהמעצמות הגדולות מנעו בכוח התערבות חיצונית וכיבושים באמפריה. לשיאה הגיע אותה התערבות כאשר בריטניה, צרפת וסרדיניה לחמו לצד התורכים במלחמת קרים.