בין השנים 1920-1918 שימש כראש המינהל הצבאי בדמשק. היה ב-1919 דובר הערבים בוועידת השלום בפריס. ב-1920 הוכרז כמלך סוריה רבתי, הכוללת בתוכה את סוריה, לבנון, עבר הירדן וארץ-ישראל. ב-1919 כרת עם וייצמן הסכם הידוע כהסכם פיצל-וייצמן, ואשר בו הכירו הערבים במטרות הציוניות. במכתב ששיגר לשופט פליקס פרנקפורטר אישר את זהות האינטרסים בין הציונים לערבים במזרח התיכון. לאחר שהצרפתים קיבלו ב-1920 את המנדט על סוריה גורש פיצל משם. ב-1921 המליכו אותו הבריטים על עירק. שימש כמלך עירק בשנים 1921-1933. תקופת מלכותו נחשבת כראשית המודרניזציה בתולדות עירק.