מרים רנן, מהנשים המבוגרות בישראל ומנפגעות פעולות האיבה במלחמת העצמאות, הלכה לעולמה בגיל 106. רנן, שנולדה ב-11 בפברואר 1920, הייתה מזכירתו של משה שרת בימים שקדמו להקמת המדינה. במרץ 1948 נפצעה באורח קשה בפיגוע מכונית תופת בירושלים, שבו איבדה את עוברה. שנתיים לאחר מכן נולדה בתה הבכורה.
בצעירותה עבדה רנן בלשכתו של משה שרת, אז שרתוק, שכיהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. שרת, שלימים היה לראש ממשלת ישראל השני, ניהל באותם ימים את הקשרים המדיניים של היישוב העברי עם מדינות העולם, לקראת סיום המנדט הבריטי והקמת המדינה.
ב-11 במרץ 1948 השתנו חייה של רנן. מחבל בשם אנטון דאוד, שעבד כנהג בקונסוליה האמריקנית, הצליח להערים על השומרים בכניסה לבית המוסדות הלאומיים בירושלים ולהחנות במקום מכונית עמוסה בחומרי נפץ. הפיצוץ העז גרם להרס כבד בבניין, שבו שכנו גם משרדי המחלקה המדינית.
בפיגוע נהרגו 12 בני אדם ונפצעו 44. בין ההרוגים היה מנהל קרן היסוד, לייב יפה, ובין הפצועים היו גם אליהו ששון וראובן שילוח, מאנשי המפתח במנגנון המדיני והמודיעיני של היישוב העברי. בפיגוע נפצעה גם אורה הרצוג, אמו של נשיא המדינה יצחק הרצוג, שהייתה אז בת 24.
רנן, שהייתה בהיריון, נפגעה באורח קשה מקריסת חלקים מהמבנה ואיבדה את עוברה. היא שרדה את הפיגוע, אך נאלצה להתמודד עם האובדן האישי הכבד. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1950, נולדה בתה הבכורה.
בהמשך חייה פנתה רנן לעולם הקולנוע ועבדה כמפיקה בשירות הסרטים הישראלי. במסגרת עבודתה הפיקה בשנת 1964 את הסרט הקצר "בלכיש". מאוחר יותר התנדבה במשך כחמש שנים בארכיון הסרטים היהודיים על שם סטיבן שפילברג, העוסק בשימור תיעוד קולנועי של ההיסטוריה היהודית.
רנן התגוררה במוצא עילית והייתה מעורבת לאורך השנים בחיי הקהילה. לפני כשנה, לרגל יום הולדתה ה-105, ביקר אותה ראש המועצה האזורית מטה יהודה, אבישי כהן, והעניק לה אות הוקרה על תרומתה רבת השנים לפיתוח הקהילה.
106 שנות חייה של רנן השתרעו על פני תקופות מכריעות בתולדות המדינה. ממשרדי הסוכנות היהודית ערב העצמאות, דרך הפיגוע הקשה שבו איבדה את עוברה, ועד לעשורים של עשייה ותרומה לקהילה. כעת הלכה לעולמה אישה שסיפורה האישי שזור בסיפורה של מדינת ישראל.