שלוש שנים אחרי שבעה באוקטובר, המשפחות עדיין מחכות שהמדינה תיתן להן תשובות. הערב (שבת) הגיעו אלפים לכיכר החטופים בתל אביב לעצרת “בשבילם. בשבילנו״, בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. מאחורי הדרישה הזאת עומדות שאלות שמלוות אותן מאז אותו בוקר: איך נותרו יקיריהן ללא הגנה, מי נושא באחריות ואיך מבטיחים שהאסון הזה לא יחזור.
בכיכר התכנסו משפחות שכולות, שורדי טבח ושבי, משפחות חטופים, חיילים ואנשי מילואים, פצועים ותושבי העוטף והצפון. כל אחד מהם נושא סיפור אחר מהמלחמה, אבל הדרישה שמביאה אותם הערב לאותו מקום משותפת: חקירה עצמאית שתגיע לכל הדרגים ותוביל להפקת לקחים. שלושה ימים לפני הבחירות, הם מבקשים שהשאלות על שבעה באוקטובר יעמדו גם בפני מי שמבקשים את אמון הציבור.
את העצרת פתחו יוסי מרשק וטיטי איינאו בפנייה למשפחות השכולות, לשורדי הטבח והשבי, למשפחות החטופים, ללוחמים ולפצועים בגוף ובנפש: “לכולכם אנחנו רוצים לומר: הלב שלנו איתכם. אנחנו איתכם אתם לא לבד!”.
מרשק פנה לקהל בכיכר ואמר: “תסתכלו סביבכם. תראו כמה אנשים נמצאים כאן. אחרי שלוש שנים של כאב. אחרי שלוש שנים של מאבק. אחרי שלוש שנים שבהן ניסו להכחיש את מה שקרה לכולנו, שניסו לנרמל, להתיש, לייאש ולהגיד לנו שכדאי שנוותר ונתרגל אנחנו פה כדי להגיד: לא נוותר על האמת״.
בפתיחת העצרת פנתה טיטי איינאו למשפחות בכיכר, והזכירה גם את המשפחות שהצטרפו למעגל השכול בימים האחרונים: “כולנו כאן הערב חולקים כאב. בלב שבור שמענו אתמול את המילים המרסקות “הותר לפרסום״. לבנו עם משפחתו של סמ”ר רון יונתן רויטמן ועם משפחתו של סמל יובל שי סוילם שנרצחו בפיגוע. משתתפים בצערן של המשפחות שאהוביהם נטלו את חייהם כי לא יכלו עוד לשאת את הכאב הנפשי. יהי זכרם ברוך.
אנחנו זוכרים את כולם אבל אנחנו מסרבים להסתפק בזכרון ובכאב. אנחנו נמצאים כאן הערב כי למרות הכאב ומתוך הכאב קמה פה תנועה אדירה: תנועה של התגייסות, התנדבות והתייצבות איפה שרק צריך. אנשים עזבו את השגרה שלהם והגיעו לכל מקום. אזרחים ואזרחיות שלא ויתרו אחד על השניה.
קמו משפחות שהבינו שהאסון הפרטי שלהן הוא גם אסון קולקטיבי והניעו מאבק למען כולנו. וגם אני ואתם וכולנו - אנשים שמחליטים כל יום שהעתיד של הילדים שלנו יכול וצריך להיות אחר, טוב יותר הערב הזה נקרא “בשבילם. בשבילנו״, בשביל מי שאיבדנו. בשביל מי שחזרו. בשביל מי שנלחמו ועדיין נלחמים. ובשביל המדינה שאנחנו רוצים להשאיר לילדים שלנו״.
הרב אלחנן דנינו, אביו של אורי דנינו שנחטף ממסיבת הנובה ונרצח בשבי חמאס, נשא דברים בבכי ודרש להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדלי 7 באוקטובר. "מי שמתחמק מהקמת ועדת חקירה ממלכתית כנראה שיש לו סיבות טובות לכך", אמר, והוסיף: "עם שלא חוקר את עברו מפקיר את עתידו. מנהיג שלא דורש אמת ומקיימה מאבד את הזכות להנהגה".
דנינו הודה למאות האלפים שהפגינו למען החטופים, מתח ביקורת על ההנהגה והזכיר גם את היעלמותה של הילדה היימנוט קסאו. הוא קרא לרשויות לפעול להשבתה למשפחתה, תוך שהוא משווה את כאב הוריה ל־330 הימים שבהם המתין לשובו של בנו.
שורדת השבי דניאל אלוני, שנחטפה לעזה עם בתה אמיליה והוחזקה בשבי במשך 49 ימים, תיארה את חוסר האונים שחשה כשלא יכלה להבטיח לבתה שתצליח להגן עליה. "אתם יודעים מה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לאמא? לא הפחד למות. הפחד שהילדה שלך תמות, ואת לא תוכלי לעשות שום דבר כדי להציל אותה", אמרה.
אלוני דרשה להקים ועדת חקירה ממלכתית והבהירה כי גם לאחר שובה מהשבי, אינה יכולה להבטיח לבתה שהאסון לא יחזור. "איך אני יכולה להבטיח לה שזה לעולם לא יקרה שוב, כששלוש שנים אחרי האסון הנורא בתולדותינו עדיין לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית?", שאלה. לקראת הבחירות קראה לציבור לצאת ולהצביע: "אל תוותרו על הקול שלכם. אל תוותרו על האפשרות להשפיע על העתיד שלנו".
זולי מור, שאימץ עם רעייתו לירון את אביגיל עידן ואחיה מיכאל ועמליה לאחר שהוריהם נרצחו ב־7 באוקטובר, שחזר את שיחת הטלפון שקיבל ממיכאל בן התשע בבוקר הטבח: "אמא ואבא מתו. ירו בהם". הוא סיפר כי רק בשעה 23:30 הגיע לביתם כוח צה"ל, וכי הקצין שפגש אותם פרץ בבכי וביקש סליחה על העיכוב. "הוא לא היה אשם, אבל הוא הרגיש אחריות. הלוואי שיכולתי לומר את זה גם על מי שבאמת היו אחראים", אמר.
מור מתח ביקורת על כך ששלוש שנים לאחר הטבח עדיין לא ניתנו תשובות למשפחות, ותיאר כיצד נפגש עם נשיא ארצות הברית דאז ג'ו ביידן בבית הלבן, בעוד שלטענתו ממשלת ישראל לא יצרה עמו קשר. "מגיעות לנו תשובות. מגיעה לנו לקיחת אחריות. ולילדים שלנו מגיע עתיד בטוח יותר", אמר. את דבריו חתם בזיכרון דברי בנו באותו יום: "אבא, אני לא רוצה למות היום".
אמה של נועה, שנרצחה בגיל 22 וחצי במסיבת הנובה, סיפרה על בתה שהסתתרה במיגונית בכניסה לקיבוץ רעים יחד עם עשרות צעירים. מתוך 41 ששהו במקום, 28 נרצחו, בהם נועה. האם תיארה את בתה כצעירה מלאת שמחת חיים, שהייתה פעילה חברתית ודאגה תמיד לאחרים. "ב-7 באוקטובר איבדתי את הדבר היקר לי מכול. איבדתי את בתי הקטנה, את החיבוק שלה, את הקול שלה, את הצחוק שלה", אמרה.
למרות האובדן, סיפרה כי חזרה לעבודתה בבית החולים והשתתפה בקבלת החטופים ששבו מהשבי. לדבריה, כל מפגש כזה הביא עמו תקווה והקלה, אך גם כאב על בתה שלא תשוב. "בכל רגע כזה, היה גם כאב חד, עמוק ואישי עם ההבנה שנועה שלי לא זכתה לחזור", אמרה. היא דרשה תשובות על מחדלי 7 באוקטובר והדגישה כי מנהיגים אינם יכולים לבקש את אמון הציבור מבלי לשאת באחריות לכישלונותיהם.
לקראת הבחירות קראה האם לציבור לצאת ולהצביע, מבלי להביע תמיכה במועמד מסוים. "אני מבקשת מכם קודם כל לצאת ולבחור, לעשות את מה שהילדים שלנו לא יכולים לעשות בעצמם ולבחור גם למענם", אמרה. היא ביקשה לבחור בהנהגה שתיקח אחריות ותפעל לתיקון המחדלים, וסיימה בקריאה: "אל תוותרו על האמת. ואל תוותרו על העתיד שלנו
מנשה וסיגל מנצורי, ששתי בנותיהם נורל ורויה נרצחו במסיבת הנובה, נשאו דברים על החיים לצד האובדן ועל התקווה לעתיד טוב יותר. מנשה סיפר כי במשך שלוש שנים נתן לכאב להגדיר את חייו, אך כעת החליט להיאחז מחדש בתקווה. "אני מצפה מההנהגה, מכל הנהגה שתשתמש בכאב האישי והפרטי שלי, ובכאב שלנו כעם, לדבר אחד בלבד: לתת לנו תקווה. וזה עליכם", אמר.
סיגל דיברה על השאלות שנותרו ללא מענה ועל הדאגה לשי, בנם היחיד שנותר להם. "שלוש שנים חלפו ואנחנו עדיין מחפשים תשובות", אמרה. לדבריה, המשפחה ממשיכה לשאת את זכר הבנות ולפעול להגשמת חלומותיהן, לצד הרצון להבטיח עתיד בטוח יותר לשי ולדורות הבאים.
בסיום דבריה דרשה סיגל מההנהגה לקחת אחריות ולדאוג לביטחון האזרחים. "זהו החלק שלנו בהסכם ולעולם לא נפר אותו", אמרה על מחויבותם כהורים, והוסיפה כי תפקידה של ההנהגה הוא "להקים פה שוב מדינה שלחיות בה זו לא רק סיסמה ריקה". את דבריה חתמה בקריאה לשיקום המדינה והחברה: "נזרקנו לתהום ועכשיו הגיע הזמן לבנות ולהבנות, כמדינה וכעם".
עומר אוחנה, בן זוגו של סרן שגיא גולן שנפל בקרב בבארי ב-7 באוקטובר, סיפר על השבת שבה היו אמורים לכתוב יחד את הטקסטים לחופה, שבוע לפני האירוע שתכננו. במקום זאת, שגיא לבש מדים ויצא להילחם בדרום. אוחנה תיאר כיצד בן זוגו, ששירת כמפקד צוות במילואים ביחידה ללוחמה בטרור, חילץ משפחות מבתיהן בבארי עד שנהרג מירי מחבלים. "הוא היה גיבור עוד בחייו, הגיבור שלי", אמר.
אוחנה סיפר כי לאחר נפילתו של שגיא נאלץ להיאבק במשך שבועות כדי שמדינת ישראל תכיר בו כאלמן. "אנחנו הלהטבים מרגישים כל יום איך בחובות אנחנו שווים ובזכויות לא ועדיין מוכנים לתת את החיים שלנו למען המדינה", אמר. הוא מתח ביקורת על ההנהגה בשל היעדר שוויון זכויות לקהילה הגאה, וציין כי תשעה חוקים שנועדו לקדם שוויון, המכונים לדבריו "חוקי שגיא", טרם אושרו בכנסת.
בסיום דבריו דרש אוחנה להקים ועדת חקירה ממלכתית ובלתי תלויה לבדיקת מחדלי 7 באוקטובר. "במקום שבו דורשים צדק, חייבים להתחיל באמת", אמר, והדגיש כי מדובר בחובה מוסרית כלפי הנופלים, החטופים והמשפחות השכולות. "למען שגיא שלי, ולמען הבית של כולנו לא נוותר על האמת, ולא נפסיק להיאבק עד שיהיה פה שוויון".
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנרצחה בחמ"ל בנחל עוז ב-7 באוקטובר, שב לכיכר שבה דרש כבר לפני שנתיים וחצי להקים ועדת חקירה ממלכתית. הוא סיפר כי לאחר שהבין שאין כוונה להקים ועדה, ייסד עם רפי בן שטרית את ועדת החקירה האזרחית, ובהמשך את מועצת אוקטובר. "בלי אמת אין אחריות. ובלי אחריות, אין תיקון", אמר, ודרש חקירה עצמאית שתבחן את הכישלון ואת האחריות בכל הדרגים.
אשל דיבר בכאב על בתו רוני, שהייתה בת 19 ושבעה חודשים כשנרצחה. "אני מוכן לוותר על הכול בתמורה לעוד חיבוק אחד מרוני. לעוד חיוך אחד. לעוד רגע אחד שבו אוכל להיות פשוט אבא שלה", אמר. הוא מתח ביקורת על הניסיון לאפשר למי שנדרשים לתת תשובות לקבוע את זהות החוקרים, והוסיף: "אני רוצה לדעת מה קרה לבת שלי, איך זה קרה ומי אחראי. אולי התשובות לא ישיבו לי את השינה, אבל השתיקה בוודאי לא תיתן לי מנוחה".
לקראת הבחירות קרא אשל לציבור להצביע מתוך מחויבות לאמת ולאחריות, וביקש להנציח את הנופלים והנרצחים באמצעות פרסום תמונותיהם וסיפוריהם ברשתות החברתיות, לצד המסר "אני אצביע לזכרו" או "אני אצביע לזכרה". "אל תשאלו רק מי מבטיח לכם עתיד טוב יותר. שאלו גם מי מוכן לקחת אחריות על העבר", אמר. את דבריו חתם בקריאה להקמת מדינה שבה איש אינו פטור מאחריות: "מדינת ישראל עוד יכולה לקום מהשבר הזה. אבל קודם כול, היא חייבת להסתכל לאמת בעיניים".
רפי בן שטרית, אביו של אלרואי בן שטרית שנפל בקרב בנחל עוז לצד ארבעת חבריו לצוות הבלונאים, דרש להקים ועדת חקירה ממלכתית עצמאית שתבחן את מחדלי 7 באוקטובר בכל הדרגים. הוא מתח ביקורת חריפה על ההנהגה המדינית, אך הדגיש כי גם מערכת הביטחון והצבא נושאים באחריות לכישלון. "שבעה באוקטובר לא היה 'אירוע'. זה היה מחדל כולל. מדיני וביטחוני, פוליטי וצבאי", אמר. לדבריו, יש להקים ועדה בעלת סמכויות רחבות שתחקור את כולם, "ללא חסינות וללא הטיות".
בן שטרית הדגיש כי הדרישה לחקירה נובעת לא רק מכאב המשפחות השכולות, אלא גם מהצורך להבטיח את ביטחון הדורות הבאים. "מדינה שמגנה על מי שכשל מוותרת על ביטחון ילדיה", אמר. לקראת הבחירות קרא לציבור להכריע איזו מדינה הוא רוצה לראות בעתיד: "מדינה שבורחת מאחריות, או מדינה שמוכנה להביט במחדל בלבן של העיניים ולתקן". את דבריו חתם במסר של תקווה ובדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית כצעד ראשון לתיקון.
לקראת העצרת הערב בכיכר החטופים בתל אביב, פנתה מועצת אוקטובר למפכ״ל המשטרה, רב ניצב דני לוי, והתריעה מפני ניסיונות מתוכננים לשבש את האירוע. לטענת המארגנים, מידע שהגיע אליהם מצביע על היערכות של גורמים הקשורים במישרין או בעקיפין לגורמים במפלגות הקואליציה לעורר פרובוקציות ולפגוע במסר העצרת.
החשש שמציגות המשפחות אינו מסתכם בהפרעה לנאומים. הן מזהירות מפני ניסיון לייצר תמונות של עימותים, שלטים ודגלים שייתפסו כחלק מהעצרת, אף שאינם קשורים למארגניה. במקום שהדיון הציבורי יתמקד בדרישה לוועדת חקירה ממלכתית, הן חוששות שהוא יוסט למהומות ולמסרים של אחרים.
“בימים האחרונים הובא לידיעתנו, ממספר גורמים שאנו רואים בהם גורמים מוסמכים ויודעי דבר ומראשי מפלגות המתמודדות לכנסת, מידע מדאיג שלפיו קיימת היערכות מצד גורמים המזוהים או הקשורים, במישרין או בעקיפין, עם גורמים במפלגות הקואליציה, להגיע לאזור העצרת ולפעול לשיבושה״, נכתב בפנייה למפכ״ל.
במכתב מפרטות המשפחות את החשש מניסיונות לעורר עימותים ולהפר את הסדר, לצד החדרת שלטים, דגלים ומסרים שאינם מטעם המארגנים. לדבריהן, מדובר בפעולות “שעשויות להצטייר בציבור או בתקשורת כאילו הן חלק מן העצרת, אף שאין להן כל קשר אליה או למארגניה״. זהות הגורמים שאליהם מתייחסת ההתרעה אינה מפורטת במכתב.
מכאן גם הדרישה מהמשטרה: לא להמתין לעימות הראשון. המארגנים מבקשים לאתר ולמנוע ניסיונות שיבוש מאורגנים, להפריד בין משתתפי העצרת לבין מוקדי מחאה נגדית או הפרות סדר, ולהציב גורם משטרתי בכיר שיהיה בקשר ישיר עם הנהלת האירוע עד לפיזור הקהל. הם דורשים גם לתעד ולטפל מיד בכל פעולה אלימה, מאיימת או מפרת סדר, ללא קשר לזהות המבצעים.
ויקי כהן, אמו של נמרוד כהן ששב משבי חמאס, האשימה את הממשלה בהפקרת בנה ובאחריות למדיניות שאפשרה את התחזקות חמאס בשנים שקדמו לטבח. "מדינת ישראל, ששלחה את הילד שלי להילחם למענה, מימנה לאורך שנים את חמאס ואת המנהרות שבהן הילד שלי הוחזק", אמרה. לדבריה, רק מאבק המשפחות והציבור הביא להשבת החטופים, בעוד שהממשלה ממשיכה להתחמק מאחריות ומונעת הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
כהן דרשה שגם הדרג המדיני ייתן דין וחשבון על מחדלי 7 באוקטובר. "ראשי מערכת הביטחון כבר הלכו הביתה. עכשיו הגיע הזמן שהדרג המדיני יישא באחריות", אמרה. לקראת הבחירות קראה לציבור לזכור בקלפי את החטופים, הנרצחים, הנופלים והמשפחות שנפגעו. "אנחנו העם. הכח בידיים שלנו אנחנו נבחר באחריות ונביא יחד תיקון", סיכמה.
תמר אדרי, אחותו של עידו אדרי, דיברה בשם דור צעיר של אחים ואחיות שכולים שנאלצים להמשיך בחייהם מבלי שקיבלו תשובות על מות יקיריהם. "איך אפשר בכלל להמשיך הלאה כשאף אחד לא הגיע להסביר לי למה הדבר הזה בכלל קרה", שאלה. היא סיפרה על אחיה, שלדבריה היה דוגמה לאחריות אישית ולמנהיגות, והדגישה כי היא מצפה מהמדינה לנהוג באותם ערכים.
אדרי קראה לחשיפת האמת, ללקיחת אחריות וללמידה מהכישלונות כדי למנוע את האסון הבא. "אני מסרבת לקבל שילדים יגדלו כאן על פחד, שקרים והסתרות", אמרה, והדגישה כי האחריות לשינוי מוטלת גם על הדור הצעיר. "אני לא יכולה להחזיר את עידו. אבל אני יכולה להילחם על המדינה שהוא האמין בה", הוסיפה, והבטיחה להפוך את הכאב למאבק למען עתיד טוב יותר.
נגה ברעם, בת 15 וחצי, אחותו הצעירה של סמ"ר נטע ברעם שנפל בקרב בנחל עוז, דרשה ממקבלי ההחלטות להקים ועדת חקירה ממלכתית. "איך זה הגיוני שאני, אחות שאיבדה את אחיה בקרב ואחותה משרתת כיום בצבא, צריכה לעמוד כאן ולהתחנן לצדק?", שאלה. היא מתחה ביקורת על ההימנעות מחקירת המחדלים והוסיפה: "אם האירוע הזה הוא לא עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית, אז איזה אירוע כן ראוי לחקירה?!"
ברעם הדגישה כי בני דורה עתידים לרשת את המדינה, ודרשה להבטיח להם עתיד בטוח יותר. "אני מסרבת לקבל מדינה שמטאטאת את המחדלים שלה מתחת לשטיח", אמרה. אף שאינה יכולה עדיין להצביע, פנתה לציבור לקראת הבחירות וביקשה ממנו לפעול להשבת האמון במדינה. את דבריה חתמה בפנייה אישית לאחיה: "נטע, אני כל כך מתגעגעת פשוט להיות אחותך הקטנה".
מוקדם יותר היום, עוד לפני תחילת העצרת, דרשו במועצת אוקטובר מהמשטרה לפעול למניעת ניסיונות לשבש את האירוע. “אנו מצפים כי בעקבות המידע המועבר אליכם מראש תתבצע הערכת מצב ייעודית וכי משטרת ישראל תנקוט את כל הצעדים המבצעיים והמודיעיניים הנדרשים כדי למנוע אירועים אלו לפני התרחשותם, ולא רק להגיב להם לאחר מעשה״, כתבו המשפחות בפנייתן למפכ״ל.
בעקבות הפנייה קיים המפכ״ל, רב ניצב דני לוי, הערכת מצב ונתן הנחיות לקראת העצרת. לוואלה נודע כי במסגרת ההיערכות נערך מחוז תל אביב להצבת כוחות מתוגברים במקום. “מצפה שאף אזרח לא יעבור על החוק וישמור על הדמוקרטיה״, אמר לוי. “מי שרק יחשוב לעבור על החוק יפגוש משטרה נחושה בלתי מתפשרת״.
על הבמה הערב ביקשו המשפחות שהדרישה לתשובות תישאר על סדר היום גם אחרי העצרת והבחירות. לצד הזיכרונות מהיקירים שאיבדו, הן דיברו על הילדים שעוד צריך להגן עליהם ועל האמון במדינה שצריך לבנות מחדש. מבחינתן, הדרך לשם מתחילה בחקירה עצמאית של מה שהתרחש בשבעה באוקטובר ובנכונות לשאת באחריות למסקנותיה.
הסרטון והתמונות בכתבה פורסמו לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: newsdesk@walla.net.il
מי אמר את זה? - עשרה ציטוטים אמיתיים מהזירה הפוליטית הישראלית. תדעו לזהות מי עומד מאחורי כל אחד מהם?