מוצא המינים

באותה שנה קיבל על עצמו להיות מזכיר החברה הגיאולוגית, זו היתה העבודה האמיתית היחידה בה עבד במשך כל חייו. באותה עת הוציא לאור שלושה ספרים המתארים את ממצאיו בגיאולוגיה של דרום אמריקה בכלל ושל איים וולקנים בפרט.

דרווין החל באיסוף חומר לתורתו העיקרית: "מוצא המינים". עבודת איסוף החומר נמשכה עשרים ואחת שנים.

תוצאות המחקרים אשר ערך המסעו הכריחו אותו להכיר בעובדה כי המינים החיים בעולם עוברים תהליך של התהוות והשתנות. הוא הבין כי בעבר הרחוק היו חיים על פני האדמה צמחים ובעלי חיים השונים מן המינים המוכרים לנו כיום. מינים עתיקים אלו הלכו ונעלמו עד שנכחדו כליל ומינים אחרים באו במקומם.

השאלה המבקשת היא: מהם המנגנונים הגורמים למין להכחד ולמין אחר למלא את מקומו בעולם.

במהלך מסעו מצא דרווין כי בכל מקום קיימים מינים היחודיים רק לו וכי ישנה קירבה ודמיון רב בין מינים מתים לבין מינין החיים כיום המבהירה את הווצרותם של מינים והעלמותם מן העולם.

בתקופה זו היו כבר כמה חוקרים אשר היו מוכנים לקליטת רעיון התפתחות בעלי החיים. כמעט באותו זמן שבו הגה דרווין את התאוריה שלו הועלו דעות דומות בגרמניה, ע"י גתה, ובצרפת ע"י ג'פרי סנט הילר.

בשנת 1859 פרסם דרווין את ספרו: "התהוות המינים בדרך הבירור הטבעי או שימור המינים המשופרים במלחמת הקיום" (On The Origion of Species by Means of Natural Selection, or the Presesrvation of Favoured Races in the Struggle of Life".

הנחות היוסד בתורתו של דרווין היו: "מלחמת קיום, הברירה הטבעית, השתנות וברירה (מוטציה וסלקציה)".

בפרק הראשון של הספר מסביר דרווין את עקרון הסלקציה וטוען כי תנאי החיים של האורגניזמים בטבע משתנים עם הזמן. אם באורגניזם קיימת נטייה להשתנות עם תנאי החיים המשתנים אזי הוא יתאים עצמו לסביבתו המשתנה. דרווין טען שעקרון ההשתנות המתמדת קיים בעיקר במינים הנתונים להשפעת האדם.