ארנסט ראהם נולד ב- 28 בנובמבר 1887 באינגולשטאדט (Ingolstadt) שבבוואריה.
ראהם היה הומוסקסואל בהחבא, ולאומן נלהב במוצהר.
ב- 1906 התגייס לצבא הגרמני. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כסרן ונפצע שלוש פעמים.
משנסתיימה המלחמה בתבוסתה של גרמניה, הקצינה גישתו הלאומנית של ראהם, ומששב לבוואריה הצטרף למפלגת הפועלים הגרמנית מייסודם של אנטון דרכסלר וק. האראר (לימים המפלגה הנאצית).
היטלר עשה שימוש רב בקשריו של רהאם עם בכירי המפקדים של הצבא הבווארי, וראהם הביא לשורות המפלגה חיילים ממורמרים רבים.
חיילים אלו, בהתווסף להם עבריינים מקומיים קטנים, הם שהיוו את הבסיס ליצירת הצבא הפרטי של המפלגה הנאצית.
את החיילים אירגנו היטלר ורהאם בכנופיות, אשר מתפקידן היה לשמור על הסדר בישיבות המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית, ולדכא מתנגדי התנועה. על כנופיות אלו הוצב אמיל מוריס.
ב- 5 באוקטובר 1921 קיבלו הכנופיות את השם "שטורמאבטיילונג" (Sturmabteilung) - פלוגות הסער, הריהן הס"א.
לחיילים ניתנו מדים חומים והם החלו לתקוף חברי מפלגות יריבות.
במאי 1923 סולק רהאם מן הצבא הגרמני לאחר שפלוגות הסער הפרו, בהנהגתו, את הסדר בצעדת ה- 1 במאי במינכן.
ב- 9 בנובמבר 1923 נעצרו רהאם, היטלר ומנהיגים נאצים נוספים לאחר שהנהיגו נסיון הפיכה כושל במינכן אשר נודע כ"הפוטש על בית הבירה".
לאחר תקופת מעצר קצרה, התפטר ראהם מן המפלגה הנאצית לאור חילוקי דיעות עם היטלר, אשר דחה דרישתו של ראהם להפוך את הס"א לצבא בלתי תלוי במפלגה.
ב- 1925 עזב רהאם את גרמניה לטובת משרת סגן אלוף בצבא בוליביה.
אולם בשלהי 1930, עת התחזקה המפלגה הנאצית במידה לא תשוער, חזר, לבקשת היטלר, למפלגה ולהנהגת פלוגות הסער והזרוע הצבאית הכפופה לו, הס"ס (Schutzstaffel), עליה ממונה היה הרמן גרינג (Goring).