המשוררת אשר בשלושים שנותיה האחרונות מיעטה לצאת את דלת ביתה, ובמהלך ימיה כולם ביקרה מחוץ לעיירת הולדתה פעמיים בלבד, היא תופעה מרתקת בעולם השירה של המאה ה- 19.
מתוך כ- 1800 שיריה, אשר נחשבים כיום ליצירות מופת ליריות, לא פירסמה אמילי דיקינסון אלא שבעה, וגם הללו כמעט ולא זכו להתייחסות בזמנה.
על אף שפרשה מן החברה בגיל צעיר, ניכרת בשירתה של דיקינסון שמחת חיים אדירה, אהבת אדם ועולם ורגש רומנטי ייחודי. שיריה פשוטים וקצרים, אך טומנים בחובם הגיגים מורכבים ועומק אינטלקטואלי.