תחילת דרכו של וילנסקי בארץ כמלחין היתה בתיאטרון. התיאטרון הראשון שהעסיק אותו היה תיאטרון המטאטא, שם גם הכיר ולינסקי את רעייתו ברטה. ב - 1945 הוא הלחין מוזיקה לתיאטרון הפופולרי "לי לה לו", שם פגש את הזמרת שושנה דמארי ואסתר גמליאלית. וילנסקי האירופאי התאהב בצליל המזרחי ובמוזיקה התימנית, שהשפיעו על יצירתו. הוא המשיך להלחין לבידור הקל ולתיאטרון גם בשנות החמישים והשישים, כתב ל"צ'יזבטרון" ולהצגות "אהבת ציון", "שולמית" ו"שמשון".