חיילים אלמונים הננו בלי מדים,
וסביבנו אימה וצלמוות.
כולנו גויסנו לכל החיים
משורה משחרר רק המוות.
בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש,
בערים וכפרים את דגלנו נרים,
ועליו: הגנה וכיבוש!
לא גויסנו בשוט כהמון עבדים
כדי לשפך בנכר את דמנוץ
רצוננו: להיות בני חורין!
חלומנו: למות בעד עמנו!
ומכל עברים רבבות מכשולים
שם גורל אכזר על דרכנו
אך אויבים, מרגלים ובתי אסורים
לא יוכלו לעצור בעדנו
ואם ניפול ברחובות, בבתים
ויקברונו בלילה בלאט,
במקומנו יבואו אלפי אחרים
להגן ולשמור עדי עד.
בדמעות אמהות שכולות מבנים,
ובדם תינוקות טהורים,
כמו במלט נדביק הגופות לבנים
ובניין המולדת נקים!
בימים אדומים של פרעות ודמים
בלילות השחורים של יאוש
בערים, בכפרים את דגלנו נרים
ועליו: הגנה וכיבוש