עם הגלייתו החל טרוצקי במסע ברחבי אירופה.
תחילה גלה לתורכיה, אולם מעקב צמוד של סוכני ג.פ.או, אילץ אותו להמשיך ולנוע.
היתה זו תקופת ה"טיהורים" בברה"מ, אשר יריית הפתיחה שלה היתה ההתנקשות במקורבו של לנין, סרגיי קירוב, ב- 1 בדצמבר 1934.
ארצות רבות באירופה סירבו לקבל את טרוצקי, נוכח אמונותיו הבולשביקיות.
בסוף 1936, ניאותה מקסיקו, "משנאת המן", לקבלו, באקט אנטי-סטליניסטי מובהק.
הוא התיישב במקסיקו סיטי.
טרוצקי לא חדל מפעילותו המהפכנית. הוא ניסה להקים את ה"אינטרנציונל הרביעי", כאלטרניבה ל"אינטרנציונל השלישי" הבולשביקי, אך כשל והתרכז בעיקר בפעילות ספרותית.
ב- 20 באוגוסט 1940 נרצח בביתו במקסיקו סיטי על-ידי בעלה של מזכירתו, אשר הציג עצמו בשם "ג'קסון".
זהותו של "ג'קסון" היא תעלומה. אולם נראה שהיה קומוניסט ממוצא ספרדי ושמו ראמון מרקאדר (Ramon Mercader).
ממשלת ברה"מ לא נטלה את האחריות לרצח, אך נהוג לשער ש"ג'קסון" היה סוכנו של סטלין.
"ג'קסון" נידון ל- 20 שנות מאסר במקסיקו על הרצח.
עם סיום תקופת המאסר, באוגוסט 1960, נלקח למוסקבה על-ידי סוכנים סובייטים ונעלם.