לאחר שמקליז, המתופף, עוזב את הלהקה, מצטרפת מורין (מו) כמתופפת והלהקה אף משנה את שמה ל"Velvet underground" על שם ספר באותו שם. הצליל הייחודי והמראה מתגבשים גם הם- הגיטרה המחוספסת של ריד, במשקפי שמש השחורים והשירה-דיקלום שלו, התיפוף המוניטיני של טאקר שנראתה כמו ילדה קטנה, והויולה הכסחנית של קייל, גם הוא במשקפי שמש כהים.