בלעדי: בתרחיש שהוצג לנו בשיבא, הגשם כבר נמשך שלושה ימים. מים מציפים חדרי חשמל ליד מבנה היולדות, ובבית החולים צריכים להחליט אם להעביר פגים ויולדות למבנה אחר. מחוץ למתחם, מנוף קרס בדרך לתל השומר, הרמזורים ותאורת הרחוב ברמת גן הפסיקו לפעול, וגם הדרך לאיכילוב עלולה להיות קשה למעבר. בתוך כל זה, האמבולנסים עדיין צריכים להגיע למיון.
התלווינו לתרגיל שערך המרכז הרפואי היום (ראשון) במסגרת ההיערכות לאירועי גשם קיצוניים, על רקע ההכנות לאל ניניו בישראל.
בתרגיל השתתפו נציגי מד"א, המשטרה, כבאות והצלה, פיקוד העורף ועיריית רמת גן. ביולי פרסם השירות המטאורולוגי דוח שבחן, על בסיס 156 שנות נתונים, את הקשר בין אירועי אל ניניו חזקים לבין כמויות הגשם ועוצמתו בישראל. בשיבא בחרו בתרחיש של 72 שעות גשם רצופות כדי לבדוק מה קורה כשכמה תשתיות נפגעות במקביל, וכשהסיוע מבחוץ עלול להתעכב. וכפי שאמר לנו יהודה קטורזה, משנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא לחוויית האדם, לוגיסטיקה ותפעול: "אם נעבור את ה-72 שעות, נוכל להתמודד גם עם תרחישים קיצוניים אף יותר".
המים מגיעים לחדר החשמל. מתי מחליטים לפנות פגים?
אחת הדילמות שעלו בתרגיל מתחילה בחדר חשמל סמוך למבנה היולדות. אם המים משביתים את חדר החשמל או גנרטור, הצוותים צריכים להעריך אם אפשר להמשיך לטפל במבנה, או שצריך להעביר את המטופלות למקום אחר.
אם גם המעליות מושבתות, צריך לקבוע איך מבצעים את ההעברה תוך כדי טיפול. בפגייה, עצם האפשרות של הפסקת חשמל מחייבת לקבל חלק מההחלטות עוד לפני שהמים מגיעים למבנה.
בשיחה עם וואלה סיפר קטורזה כי המתחם כולל כ-80 מבנים ומוזן מחמישה קווי חשמל של חברת החשמל ומשני קווי גיבוי. עוד נתון שנלקח בחשבון כמעט בכל החלטה, לדבריו, הוא שכ-250 מטופלים מונשמים בשיבא בכל רגע נתון.
בתרגיל בחנו גם מה יקרה אם לצד הפגיעה בחשמל ישובשו אספקת המים או הגזים הרפואיים, או אם הצפה בחוות השרתים תחייב את הצוותים להמשיך לעבוד בלי מחשבים.
בשיבא מבקשים לרענן גם את התיאום עם חברת החשמל. לדברי קטורזה, בעקבות עומס החום בקיץ, הנחה מנכ"ל חברת החשמל להחריג את בתי החולים מהפסקות חשמל יזומות שנועדו לווסת את העומס. הפעם, אחת השאלות שעלו היא כיצד מתאמים את המענה אם הסערה פוגעת בתשתית של חברת החשמל עצמה.
אם השיבוש מתמשך ובית החולים מתקשה לפעול, בשיבא ישקלו תחילה להפנות מטופלים חדשים לבתי חולים אחרים, ובתרחיש חמור יותר תישקל גם העברה של מאושפזים, ובהם מטופלים מורכבים, ואף פינוי של כלל בית החולים.
לדברי קטורזה, ההחלטה תתקבל לפי הערכות המצב במהלך האירוע. גם אז, היכולת לפנות תלויה בשאלה אם יש ציר פתוח ואם בתי החולים שאליהם מפנים יהיו ערוכים לקלוט את המטופלים.
באחד מתרחישי התרגיל, רמת גן נשארת 24 שעות בלי חשמל. בתי ספר מוצפים, הלימודים מושבתים ומנוף קורס באחת הדרכים המובילות לשיבא. במהלך התרגיל חזרו לשאלה מי יכול לפתוח את הדרך לאמבולנסים, ובתוך כמה זמן.
עם עיריית רמת גן נבחנה האפשרות להפעיל כלים הנדסיים כבדים לפינוי צירים. עם כבאות והצלה עלה גם הזמן שיידרש להביא סירות חילוץ אם הכבישים יהפכו לבלתי עבירים.
במד"א התייחסו לכוננות של כלי רכב גדולים ולמה שעלול לקרות אם אחד מבתי החולים יפסיק לקבל מטופלים.
בתרגיל נלקחה בחשבון גם האפשרות שהדרך לאיכילוב תהיה קשה למעבר. בשיבא מתכננים תרגול נוסף שיתמקד בכניסה וביציאה מהמתחם במקרה ששער או ציר גישה ייסגרו.
באותן שעות, צוותי החירום עשויים לקבל גם פניות ממונשמי בית שנשארו בלי חשמל וממוסדות דיור מוגן שהוצפו בקרבת בית החולים וזקוקים לסיוע בפינוי, ואף לסיוע מיידי. כמו כן, במד"א העלו גם את הצורך להיערך למקרים של היפותרמיה, בין היתר בקרב דרי רחוב ותינוקות. בשיבא בחנו איך לתגבר את המיון אם יידרש לקלוט נפגעים רבים בשעה שהמרכז הרפואי עצמו מתמודד עם הפסקת חשמל.
מה עושים עם מי שכבר קיבל אישור להשתחרר?
אחת השאלות שנשארו איתנו מהתרגיל נגעה דווקא למטופלים שכבר קיבלו אישור להשתחרר. אם הכביש הביתה מוצף, או שאין מי שיוכל להגיע לאסוף אותם, גם הם עשויים להישאר בבית החולים, עם כל הרצון הטוב לשחררם הביתה.
הצוותים יצטרכו למצוא להם מקום בזמן שהמיון נערך לקלוט נפגעים נוספים, וכשחלק מאנשי הצוות עלולים להתקשות להגיע למשמרת.
במתחם שבו שוהים כ-50 אלף איש מדי יום, חסימת דרכי הגישה משפיעה גם על אספקת המזון, המצעים והציוד הסיעודי. כחלק מההיערכות בחנו בשיבא את המלאים, את האפשרות לתגבר צוותים ואת מיפוי השוהים בכל אזור במתחם. המיפוי נועד לסייע לצוותים לדעת מי נמצא בכל מבנה, את מי צריך להרחיק מחניונים וממעליות, ומי יזדקק לעזרה אם יוחלט לפנות אזור מסוים.
מהחצרות שהוגבהו עד למנהרות החירום
לדברי המשנה למנכ"ל קטורזה, לתרגיל קדמו חודשים של הכנות, תרגילים מצומצמים ועבודות תשתית. הצוותים חזרו לנקודות שבהן הצטברו מים באירועי גשם קודמים, ממש אחרי סוף השבוע הגשום שפקד את ישראל, טיפלו בגגות, במרזבים ובקולטנים, הגביהו חצרות וביצעו עבודות בכבישים כדי לצמצם חדירת מים למבנים.
בשיבא רכשו גם משאבות, מחסומי מים, חליפות סערה וציוד תאורה לעבודה בלילה. ההיערכות כוללת גם את האפשרות שמאגר המים במתחם יעלה על גדותיו. קטורזה סיפר כי בעבודות שנעשו לפני כשלוש שנים הוכשר נתיב להסטת עודפי מים למאגר נוסף, במרחק של כ-300 מטרים, ומשם לדרום המתחם. אחת מנקודות התורפה שעלו בתרגיל היא מערך המנהרות, שבהן עוברות תשתיות מרכזיות.
בשיבא מתכננים תרגיל נפרד שיבחן מה יקרה אם מים יחדרו למנהרות בזמן מלחמה, כשהפעילות הרפואית מתנהלת בהן. בתרחיש כזה הצוותים יצטרכו לטפל בהצפה במקום שבו נמצאים גם מטופלים וגם תשתיות שחיוניות להמשך הטיפול.