וואלה - אתר החדשות המוביל בישראל, עדכונים מסביב לשעון

לפני בלאק פריידי: כך תזהו שהקניות שלכם ברשת הפכו להתמכרות

1

המבצע נגמר בעוד שעה, החבילה הבאה כבר בדרך, וההתרגשות מתחלפת שוב בחרטה. לקראת חודש הקניות, איך מזהים שהשופינג הפך מאמצעי לפינוק לדרך להתמודד עם רגשות, ומתי כדאי לעצור ולבקש עזרה?

שירה סלפטר11/11/2026 - 17:11
התכרות לקניות
התכרות לקניותצילום: ערוץ הבריאות

נובמבר הוא כנראה החודש שבו הכי קל להסביר לעצמנו למה אנחנו חייבים לקנות. בלאק פריידי, סייבר מאנדיי ושלל ימי הקניות מייצרים רצף של מבצעים, ספירות לאחור והבטחות למחיר שלא יחזור. עבור רבים זו פשוט תקופה שבה קונים קצת יותר. אצל אחרים, הקנייה עלולה להפוך בהדרגה ממשהו שרוצים לעשות למשהו שמרגישים שחייבים לעשות.

כדי להבין מתי זה קורה, צריך לשאול קודם מה אנחנו מקבלים מהקנייה. התגמול אינו מסתכם במוצר עצמו: מערכת התגמול במוח מגיבה גם לציפייה, ולכן חלק מההנאה מתחיל עוד לפני התשלום. החיפוש, ההשוואה, מציאת המציאה והמחשבה שעוד רגע יהיה לנו משהו חדש – כולם חלק מהחוויה.

לקנייה יש לעיתים גם תפקיד רגשי. היא יכולה לספק התרגשות, הסחת דעת או הקלה זמנית ממתח, משעמום, מבדידות ומתסכול. אין בכך כשלעצמו משהו חריג. כולנו נעזרים לפעמים בפעילויות שונות כדי לשפר את מצב הרוח. הקושי מתחיל כשהקנייה הופכת שוב ושוב לדרך המרכזית להשיג את ההקלה הזאת.

מההתרגשות לחרטה – ובחזרה לקנייה

כך עלול להיווצר מעגל: אנחנו מרגישים מתח או אי־נוחות ומתחילים לחפש מוצר. הציפייה כבר מייצרת ריגוש, הקנייה מספקת הקלה, אבל ההשפעה חולפת. לפעמים מגיעים אחריה חרטה, אשמה או לחץ בגלל ההוצאה. אלה רגשות לא נעימים בפני עצמם, ובפעם הבאה מתעורר שוב הפיתוי לקנות כדי להרגיש טוב יותר.

לכן לא נכון למדוד את הבעיה רק בכסף. אדם יכול לקנות מוצר יקר בלי לאבד שליטה, ואדם אחר יכול לבצע עשרות רכישות קטנות ולפתח דפוס שפוגע בו. השאלות המרכזיות הן עד כמה אפשר לשלוט בהתנהגות, וכיצד היא משפיעה על החיים. אובדן שליטה, מצוקה והמשך קנייה למרות השלכות שליליות הם מאפיינים מרכזיים המתוארים גם בספרות המחקרית על קניות כפייתיות.

התמכרות לקניות
התמכרות לקניות צילום: ערוץ הבריאות

מתי כדאי שתידלק נורה אדומה?

כדאי לשים לב אם אנחנו נכנסים לאתרי קניות כמעט אוטומטית כשאנחנו לחוצים או משועממים; אם קשה לנו לדחות רכישה גם כשברור שאיננו זקוקים לה; ואם מצטברים בבית מוצרים שנשארים באריזה או כמעט אינם בשימוש. סימן נוסף הוא חרטה שחוזרת אחרי הקנייה, בלי שהיא משנה את הדפוס הבא.

נורה משמעותית יותר נדלקת כשמתחילים להסתיר: חבילות שמוכנסות הביתה בחשאי, הודעות שנמחקות, סכומים שמוצגים לבן או לבת הזוג כנמוכים משהיו בפועל, או אמצעי תשלום שלא מדברים עליו בבית. גם ניסיונות חוזרים להפסיק לקנות, שנשברים שוב ושוב, מצדיקים תשומת לב.

לפעמים דווקא הסביבה מבחינה בכך קודם. אנחנו יודעים להסביר לעצמנו מדוע כל רכישה הייתה הגיונית: היה מבצע, הגיע הזמן להחליף, המחיר היה מצוין. בני המשפחה רואים את הרצף: עוד חבילה, עוד מוצר שלא נעשה בו שימוש, עוד ויכוח על כסף ועוד הבטחה שזו הייתה הקנייה האחרונה.

כשהחנות נמצאת כל הזמן בכיס

המסחר הדיגיטלי מצמצם מאוד את המרחק בין הדחף לרכישה. אין צורך לצאת מהבית, לחפש חניה או אפילו להוציא כרטיס אשראי. פרטי התשלום שמורים, והמוצר נמצא במרחק לחיצה.

במקביל מגיעים התראות, המלצות אישיות, קופונים וספירות לאחור. בתקופות המבצעים מצטרף גם הפחד מהחמצה: אם לא אקנה עכשיו, אולי אפסיד את ההזדמנות. במצב כזה קל יותר להתמקד בשאלה כמה אנחנו "חוסכים", ופחות בשאלה אם בכלל רצינו או היינו צריכים לקנות.

אפשר להתחיל מבדיקה עצמית פשוטה: האם אני מסוגל לדחות את הרכישה ב־24 או ב־48 שעות? האם הרצון נשאר חזק באותה מידה? האם אני רוצה את המוצר, או בעיקר את ההרגשה שהקנייה מספקת? האם ניסיתי לצמצם ולא הצלחתי? והאם הקניות פוגעות בכסף, בזוגיות, בעבודה או בתחושת השליטה שלי?

להכניס מרווח בין הדחף לפעולה

השהיית רכישות שאינן חיוניות, ביטול התראות שיווקיות והסרת פרטי תשלום שמורים יכולים ליצור רגע לעצירה ולמחשבה. אפשר גם לתעד מה הרגשנו לפני שנכנסנו לאתר, ומה הרגשנו אחרי הקנייה. המטרה היא לזהות את הצורך שהקנייה ממלאת ולמצוא דרכים נוספות לתת לו מענה.

אין שאלה אחת שמאבחנת הפרעה, ויום אחד של קניות מוגזמות בבלאק פריידי אינו הופך אדם למכור. מה שצריך לעורר תשומת לב הוא דפוס חוזר של אובדן שליטה והמשך קנייה למרות הנזק. כשהדפוס נמשך, מלווה בהסתרה או פוגע בחיי היומיום, כדאי לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. לא צריך לחכות שהחובות יגדלו או שהיחסים בבית ייפגעו כדי לבקש עזרה.

הכותבת הינה מנכ"לית שבטיא, מרכז גמילה פרטי

עוד באותו נושא: