
כאב בטן שלא חולף, ירידה לא מוסברת במשקל או תחושת אי-נוחות שנמשכת שבועות. לרוב, התסמינים האלה קשורים למצבים רפואיים שכיחים, אבל לעיתים הם עשויים להיות הסימן הראשון למחלה שקשה במיוחד לזהות.
סרטן דרכי המרה, המוכר בשם Cholangiocarcinoma או CCA עלול להתפתח במשך תקופה ארוכה כמעט ללא סימנים, ולכן במקרים רבים האבחנה מגיעה רק כשהמחלה כבר בשלב מתקדם ולא נתיח.
מדובר בגידול ממאיר המתפתח בדרכי המרה, מערכת של צינוריות המובילות את נוזל המרה מהכבד אל מערכת העיכול ומסייעות בתהליך פירוק השומנים.
"זו מחלה שקשה מאוד לאבחן בשלבים הראשונים, מכיוון שאין לה סימנים ספציפיים", מסביר ד"ר עופר פורים, מנהל יחידת גידולי מערכת היעכול במרכז הסרטן ע"ש הלמסלי במרכז הרפואי שערי צדק ואונקולוג בכיר בתחום גידולי מערכת העיכול. "כשהגידול עדיין קטן, הוא לא גורם לשום סימפטומים".
לדברי ד"ר פורים, בישראל מאובחנים מדי שנה כ-400 מקרים של המחלה. מרבית החולים מאובחנים בגילאי 60 עד 70, אך ישנם גם מקרים בגילאים צעירים יותר. במשך שנים נחשבה המחלה לכזו שאפשרויות הטיפול בה מוגבלות, אולם ההתפתחויות באונקולוגיה, ובעיקר בתחום האבחון המולקולרי, מאפשרות כיום להבין טוב יותר את מאפייני הגידול ולבחון אפשרויות טיפול נוספות עבור חלק מהמטופלים.
כאב בטן, ירידה במשקל וצהבת: מתי צריך להתחיל לחשוד?
אחד האתגרים המרכזיים בסרטן דרכי המרה הוא שהתסמינים הראשונים שלו עשויים להיראות כמו בעיות רפואיות שכיחות הרבה יותר. כאבי בטן שאינם חולפים, תחושת אי-נוחות מתמשכת, ירידה בלתי מוסברת במשקל וחוסר תיאבון יכולים להיות קשורים למגוון מצבים רפואיים, ולכן אינם מעידים בהכרח על סרטן.
אלא שכאשר התסמינים נמשכים ואין להם הסבר ברור, חשוב שלא להתעלם מהם.
"אם יש אדם שמתחיל להתלונן על כאבי בטן, תחושה לא נוחה בבטן, ירידה במשקל וחוסר תיאבון, צריך להתחיל לעשות בירור ולהבין מה קרה", מדגיש ד"ר פורים.
סימן נוסף, בולט יותר, הוא הופעת צהבת. כאשר הגידול חוסם את דרכי המרה, נפגע הניקוז התקין של נוזל המרה ועלול להצטבר בגוף בילירובין, חומר הגורם להצהבת העור ולובן העיניים. הופעת צהבת חדשה מחייבת בירור רפואי בהקדם.
גם מיקום הגידול משפיע על אופן גילוי המחלה. גידול תוך-כבדי, המתפתח בדרכי המרה שבתוך הכבד, עשוי לגדול במשך תקופה ממושכת בלי לגרום לתסמינים משמעותיים. לעומתו, גידול חוץ-כבדי עלול לחסום את מעבר המרה ולהתגלות מוקדם יותר בעקבות צהבת.
יש גם קבוצות הנמצאות בסיכון מוגבר, ובמיוחד אנשים עם מחלות כרוניות מסוימות של דרכי המרה, דוגמת דלקת טרשתית ראשונית של דרכי המרה (PSC) שעשויה להופיע לצד מחלות מעי דלקתיות. עבור אנשים המתמודדים עם PSC חשוב במיוחד להכיר את הסיכון המוגבר ולהקפיד על מעקב מסודר אצל הרופא המטפל, גם כאשר אין תסמינים חריגים.
לדברי ד"ר פורים, המסר החשוב הוא לא להיבהל מכל כאב בטן, אלא לגלות ערנות כאשר תסמינים נמשכים גם לאחר בירור ראשוני שלא העלה ממצא ברור. במקרים המתאימים, הרופא עשוי להפנות לבדיקות הדמיה כמו CT או MRI כדי להעמיק את הבירור.
האבחנה כבר התקבלה, אבל האם יודעים מספיק על הגידול?
כאשר מתגלה גידול, אחת השאלות הראשונות היא האם ניתן להסיר אותו בניתוח. אם המחלה מתגלה בשלב המאפשר זאת, ניתוח עשוי להציע סיכוי לריפוי. כאשר המחלה מתקדמת או אינה ניתנת לניתוח, נדרשת בחינה של אפשרויות טיפול אחרות.
אלא שבשנים האחרונות נוסף לתהליך קבלת ההחלטות כלי משמעותי - האבחון המולקולרי.
בעבר, הטיפול האונקולוגי התבסס בעיקר על מיקום הגידול, סוגו ומידת התפשטותו. כיום ניתן במקרים רבים לבחון גם את השינויים הגנטיים שהתרחשו בתאי הגידול עצמם.
"אנחנו יודעים שאפשר לנצל את השינויים האלה על מנת לפתח תרופות שמכוונות לשינוי הספציפי", מסביר ד"ר פורים. לדבריו, בחלק מהמקרים טיפולים ממוקדי מטרה עשויים להציע יתרון בהשוואה לטיפולים שאינם מותאמים למאפיין מולקולרי מסוים.
במילים פשוטות, גם כאשר שני אנשים מאובחנים באותו סוג סרטן, הגידולים שלהם אינם בהכרח זהים מבחינה ביולוגית. זיהוי ההבדלים עשוי לסייע לצוות הרפואי לבחור את מסלול הטיפול המתאים.
בדיקת NGS - מתי היא רלוונטית ומה היא יכולה לגלות?
אחת הדרכים לזהות את אותם שינויים היא בדיקת ריצוף גנטי מתקדם (NGS), טכנולוגיה המאפשרת לסרוק מספר רב של גנים במקביל ולחפש שינויים מולקולריים בגידול.
הבירור המולקולרי חשוב במיוחד במקרים של מחלה מתקדמת או כזו שאינה ניתנת לניתוח. במצבים אלה, מומלץ לבחון את המאפיינים המולקולריים של הגידול כבר בשלבים הראשונים של תכנון הטיפול המערכתי, כדי שהתוצאות יהיו זמינות כאשר מתקבלות החלטות לגבי המשך הדרך. בדיקת ה-NGS הוכללה בסל הבריאות בישראל בשנת 2024 וזמינה בהתאם להתוויות שאושרו בסל.
"אנחנו לוקחים את הביופסיה וקוראים את רצף ה DNA של הגידול", מסביר ד"ר פורים. כך ניתן לזהות שינויים מסוימים שעשויה להיות להם משמעות בבחירת הטיפול.
חשוב להדגיש, כי זו אינה בהכרח בדיקה לגילוי מחלה תורשתית. מטרתה העיקרית בהקשר הזה היא לאפיין את הגידול עצמו. לא כל שינוי שמתגלה ניתן לטיפול ממוקד, ולא לכל מטופל תימצא מטרה טיפולית מתאימה.
עם זאת, עבור חלק מהחולים מדובר במידע בעל חשיבות רבה. ד"ר פורים מסביר כי בסרטן דרכי המרה מוכרים כיום מספר שינויים מולקולריים שעבורם פותחו טיפולים ייעודיים, לדוגמא (IDH-1), (FGFR2), (BRAF V600E) ו-(MSI-H). מרבית האפשרויות הללו זמינות גם בישראל דרך סל הבריאות, בהתאם להתוויות ולתנאי הזכאות.
מרבית האפשרויות הללו זמינות גם בישראל דרך סל הבריאות, בהתאם להתוויות ולתנאי הזכאות.
גם כאן קיימת חשיבות למיקום הגידול: השינויים המולקולריים האופייניים לגידולים תוך-כבדיים אינם בהכרח זהים לאלה המופיעים בגידולים חוץ-כבדיים. לכן האפיון המדויק עשוי להשפיע על ההחלטות הטיפוליות.

אובחנתם? אלה השאלות שחשוב לשאול
עבור מי שכבר קיבל אבחנה של סרטן דרכי המרה, כמות המידע עלולה להיות מציפה. דווקא בשלב הזה, ד"ר פורים מדגיש את החשיבות של שיחה מסודרת עם הצוות המטפל.
ראשית, כדאי להבין באיזה שלב התגלתה המחלה והאם קיימת אפשרות לניתוח. אם המחלה אינה ניתנת לניתוח או שהיא מפושטת, חשוב לברר האם נשלחה דגימה לבדיקה מולקולרית, האם התקבלו תוצאות ומה משמעותן מבחינת אפשרויות הטיפול.
לצד הטיפול במחלה עצמה, חשוב להתייחס גם לתסמינים ולאיכות החיים. כאבים, צהבת וסיבוכים הנובעים מחסימה של דרכי המרה עשויים לדרוש טיפול ייעודי, כחלק מגישה רפואית כוללת.
סרטן דרכי המרה נותר מחלה מורכבת ומאתגרת, אך היכולת להבין את המאפיינים המולקולריים של הגידול משנה בהדרגה את הדרך שבה מתקבלות החלטות טיפוליות.
עבור המטופלים ובני משפחותיהם, המשמעות אינה הצורך להכיר כל מונח רפואי, אלא לדעת אילו שאלות חשוב לשאול - האם בוצע בירור מולקולרי, מה ניתן ללמוד מתוצאותיו, והאם הן עשויות להשפיע על אפשרויות הטיפול? לעיתים, דווקא השאלות האלה יכולות להוסיף מידע משמעותי לתכנון המשך הדרך.
* המידע בכתבה נועד להעלאת מודעות בלבד ומבוססת על חוות דעתו המקצועית של הרופא ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, לאבחון או להמלצה על בדיקה או טיפול. ההחלטות לגבי בירור מולקולרי ואפשרויות טיפול מתקבלות בהתאם למצבו הרפואי של כל מטופל, בשיתוף הצוות המטפל.
** שירות לציבור. מוגש בחסות חברת מדיסון פארמה, למידע נוסף אודות המחלה ו/או הטיפולים יש לפנות אל הרופא המטפל