הילד בריא, אז למה לחסן? מומחית עונה על השאלה של הורים רבים

אחת הטעויות הנפוצות, מסבירה פרופ׳ שטיין, היא הנטייה לכנות כמעט כל מחלת חורף בשם שפעת. "אנחנו נוטים להגיד שפעת על כל מחלת חורף, כל הצטננות, כל נזלת, וזה לא נכון. שפעת היא מחלה שונה, היא מתחילה באופן מאוד חד, התסמינים שלה יותר קשים, יותר משמעותיים ובעיקר יש לה נטייה מאוד גבוהה לסיבוכים".

דלקת ריאות היא אחד הסיבוכים המוכרים, אך המחלה עלולה לגרום גם לדלקת במוח ובלב ולפגיעות משמעותיות נוספות. בקבוצות הסיכון נמצאים מבוגרים מעל גיל 65, ילדים צעירים, במיוחד מתחת לגיל חמש, נשים בהיריון ואנשים עם מחלות רקע. עם זאת, יש נקודה חשובה נוספת: גם אנשים בריאים אינם חסינים מפני סיבוכי שפעת.

"רוב האנשים שמסתבכים ורוב הילדים שמסתבכים הם בריאים, כי רוב האנשים הם בריאים", מדגישה פרופ' שטיין. "רוב הילדים שמגיעים לאשפוזים ולטיפול נמרץ הם ילדים שעד המחלה הזאת לא הייתה להם שום מחלת רקע". לדבריה, העובדה שילד בריא לפני שנדבק אינה מבטיחה שיעבור את המחלה בקלות. "התואר 'בריא' נכון למצב של הילד לפני שהוא חלה בשפעת, ולצערי הרב הוא לא תעודת ביטוח לאיזו שפעת הוא יעבור".

אחת הדרכים המרכזיות להפחית את הסיכון היא חיסון שנתי. הוא אמנם אינו מבטיח שלא נדבק בשפעת, אך עשוי להפחית את הסיכון למחלה קשה ולאשפוז. "ההגנה שהוא נותן היא יחסית בינונית, אבל ככל שהתוצאה שאנחנו מודדים היא יותר קשה, ככה היעילות שלו יותר גבוהה", מסבירה מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים בשיבא. לדבריה, היעילות נגד מחלה משמעותית עומדת על כ-50%, ונגד מחלה שמביאה לאשפוז היא מגיעה לכ-60%.

חשוב להבין שיעילות של 50% אינה אומרת שהחיסון מגן רק על מחצית מהמתחסנים, אלא שהוא מפחית בכמחצית את הסיכון לתוצאה הרפואית שנבדקה.

ולמה צריך להתחסן מחדש בכל שנה? הסיבה הראשונה היא שנגיף השפעת משתנה כל הזמן. הזנים שמסתובבים בחורף אחד אינם בהכרח זהים לאלה שהיו בשנה הקודמת, ולכן הרכב החיסון מתעדכן מדי עונה בהתאם לתחזיות ארגון הבריאות העולמי. בנוסף, ההגנה שמספק החיסון דועכת בתוך תקופה קצרה יחסית. גם מי שהתחסן בחורף הקודם או חלה בשפעת אינו פטור מהצורך להתחסן מחדש.

מבחינת העיתוי, ההמלצה היא לא להמתין עד שהתחלואה תתפשט. לאחר קבלת החיסון נדרשים כ-10 עד 14 ימים להתפתחות ההגנה החיסונית, ולכן כדאי להתחסן לפני העלייה המשמעותית בתחלואה. עם זאת, גם מי שלא הספיק להתחסן בתחילת העונה לא פספס את ההזדמנות. "כל זמן שהנגיף מסתובב, הוא בדרך כלל מסתובב משהו כמו חודשיים בשנה רגילה, עדיין יש טעם", מציינת פרופ' שטיין.

התחסנות של ילדים חשובה לא רק עבורם, אלא גם עבור שאר בני המשפחה. ילדים נמצאים במסגרות חינוכיות, באים במגע עם ילדים רבים ועלולים להעביר את הנגיף הביתה. "לגבי שפעת, אנחנו יודעים את זה הרבה מאוד שנים: הילדים הם מנוע ההפצה של השפעת", מסבירה פרופ' מיכל שטיין. ההדבקה עלולה להגיע גם לסבא ולסבתא, לנשים בהיריון ולתינוקות שעדיין צעירים מכדי להתחסן. עם זאת, היא מדגישה כי בראש ובראשונה החיסון נועד להגן על הילדים עצמם.

אחד החסמים להתחסנות, במיוחד בקרב ילדים, הוא הפחד ממחטים. אפשרות שעשויה להקל על החשש היא חיסון חי-מוחלש שניתן באמצעות תרסיס לאף. לדברי פרופ' שטיין, החיסון מאושר מגיל שנתיים ועד גיל 49, למי שמתאים לו מבחינה רפואית ואינו סובל מדיכוי חיסוני. "הוא ניתן בתרסיס לאף, כמו טיפות אף, מאוד מאוד פשוט למתן. היעילות והבטיחות שלו דומות מאוד לחיסון שניתן בזריקה, וזה באמת יכול להיות פתרון קל ונוח והרבה פחות מפחיד".

ומה לגבי החשש שהחיסון עצמו גורם לשפעת? פרופ' שטיין מבהירה כי החיסון הניתן בזריקה אינו יכול לגרום למחלה, משום שאינו מכיל נגיף חי המסוגל להתרבות. גם החיסון בתרסיס אינו גורם לשפעת העונתית אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה, אם כי הוא עשוי לגרום לנזלת קלה. מי שמתחסן וחולה זמן קצר לאחר מכן עשוי היה להידבק עוד לפני שהתפתחה ההגנה, או בנגיף נשימתי אחר שמסתובב באותה תקופה.

תופעות הלוואי של החיסון בזריקה כוללות בעיקר אדמומיות וכאב במקום ההזרקה, ולעיתים תחושה כללית פחות טובה. בתרסיס עשויים להופיע נזלת או גודש. החיסון החי-מוחלש אינו מתאים לאנשים עם דיכוי של מערכת החיסון, ולכן חשוב להתאים את סוג החיסון למצב הרפואי. גם נשים בהיריון, חולי אסתמה ואנשים עם מצבים רפואיים מיוחדים צריכים להתייעץ עם הצוות הרפואי. פרופ' מיכל שטיין מדגישה כי אסתמה עצמה מעלה את הסיכון לסיבוכי שפעת, וכי יש חשיבות מיוחדת להתחסנות של חולים אלה.

לצד החששות הרפואיים, גם המידע שמסתובב ברשתות החברתיות עלול להקשות על קבלת החלטה. כאן פרופ' שטיין מציעה לבדוק מי עומד מאחורי הטענה, על מה היא מבוססת והאם מדובר במחקרים רחבי היקף או בסיפור אישי. "מאוד חשוב לבדוק מאיפה הטיעון, על מה הוא מבוסס, מה אומרים המחקרים על עשרות ומאות אלפי אנשים כשמדובר בחיסון שפעת". ההמלצה שלה היא להסתמך על מקורות מוסמכים, כמו משרד הבריאות וקופות החולים, ולא לקבל החלטות על בסיס פוסטים ברשתות.

לקראת החורף, המסר של פרופ' מיכל שטיין ברור - לא כדאי לחכות עד שמישהו בבית או בסביבה יחלה. "אני ממליצה ממש, בכל לשון של המלצה, ללכת להתחסן לפני שיש שפעת". הצעד הראשון הוא לבדוק בקופת החולים אילו חיסונים זמינים ומתאימים לכם ולילדים, ובמקרה של מחלת רקע או התלבטות לגבי סוג החיסון, להתייעץ עם הצוות הרפואי.

*המידע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, אבחון או טיפול המותאמים אישית על ידי הצוות המטפל.