פעילות "צעדת המופקרות" הפגינו הבוקר מול בניין עיריית ירושלים בכיכר ספרא, במחאה על הופעתו המתוכננת של אייל גולן בעיר ב-25 בנובמבר, יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, ועל סבסוד הכרטיסים בידי העירייה. סגן ראש העיר ירושלים, יוסי חביליו, הגיע למקום להביע תמיכה במפגינות ובמאבקן.
"אנחנו רואות בקיום ההופעה תמיכה בוטה בתרבות האונס, השתקת קורבנות ומתן במה לדמויות המייצגות את משבר האלימות המגדרית", מסרו המארגנות. הן דורשות מעיריית ירושלים לפרסם הצהרת חרטה ברורה ולהפנות משאבים למימון מקלטים לנשים, לתוכניות חינוך מחייבות בבתי הספר נגד אלימות מינית ומגדרית, לקמפיינים עירוניים ולסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
המחאה מתמקדת במופע "היסטריה", שבו אמור גולן להשתתף לצד אמנים נוספים ביניהם עדן בן זקן, עדן חסון, אגם בוחבוט, דודו אהרון, רינת בר ונדב חנציס, בהיכל הפיס ארנה בירושלים. בתחילת החודש פורסם בכאן רשת ב' כי העירייה מסבסדת כרטיסים למופע באמצעות מועדון ההטבות העירוני "ירושלמי". המשנה לראש העיר ומחזיקת תיק קידום מעמד האישה, יעל ביטון דה לנגה, מתחה ביקורת על ההחלטה וכינתה אותה "בלתי ראויה בעליל".
עיריית ירושלים, המקדמת החודש קמפיין נגד אלימות בנשים תחת הסיסמה "לא לעצום עיניים – לדבר, לזהות ולפעול", מסרה בתגובה לפרסום הקודם כי היא מסבסדת כרטיסים לכל אירועי התרבות בעיר, כדי להנגישם לתושבים. בהמשך פורסמו דיווחים סותרים על הפסקת הסבסוד, אך העירייה טענה שהכרטיסים שהוקצו להטבה אזלו. פרסום הסבסוד הורד, המופע מתוכנן להתקיים כרגיל.
"צעדת המופקרות" היא תנועת מחאה פמיניסטית נגד אלימות מינית, תרבות האונס והאשמת קורבנות בתקיפות מיניות. ראשיתה ב־2011 בטורונטו שבקנדה, בעקבות דבריו של שוטר שהמליץ לנשים להימנע מלבוש "מופקר" כדי שלא ייפגעו מינית. המחאה התפשטה לעשרות מדינות, ובהן ישראל, שבה נערכה הצעדה הראשונה ב־2012. בתחילה נודעה בישראל בשם "מצעד השרמוטות", וב־2020 החליטו מארגנות הצעדה בירושלים לשנות את שמה ל"צעדת המופקרות". המסר המרכזי שלה הוא שהאחריות לתקיפה מינית מוטלת על התוקף בלבד, ללא קשר ללבוש הקורבן, להתנהגותו או לנסיבות האירוע.