היום, לשם שינוי, נזנח באופן חד פעמי הפורמט הקבוע של באסה או קלאסה על מנת להוריד אבק מעל לשירים שמחכים לתורם להיכנס למוקד זה זמן מה. לא שיש כאן אהבה מיוחדת לרגל יומו של הקדוש ולנטינוס - סיבה מצוינת נוספת בשביל העולם המערבי לצרוך עוד ועוד - מדובר בתירוץ על רגע תאריכי בלבד. "Careless Whisper" ו"Eternal Flame", שכבר זכו לפינות משלהם, נשארו בחוץ ועמכם הסליחה.
Bonnie Tyler - Total Eclipse of the Heart
גם השנים, חסדי הנוסטלגיה והזיכרונות המתוקים לא יצילו את הפזמון שעולה, ועולה ועולה, ואז עולה עוד קצת; את איבוד הרסן של טיילר בסיום כשהיא צורחת "Every now and then I Fall Apart" ואת טקסט האשה הנזקקת, שצריכה את הגבר שלה בלילה הזה, יותר מכל לילה. היו שנים בהן לבנות 14-18 לא היתה כתף חמה יותר לבכות עליה. באסה
Patrick Swayze - She's Like the Wind
כבר בשמיעה הראשונה של פתיחת הפסנתר האובר-דרמטית, היה ברור שמדובר בהזרקת אינסולין לווריד. אלוהים אדירים, האם קריירת המשחק של פטריק סווייזי כמורה לריקוד, שומר ברים או רוח רפאים לא הספיקה, שהאיש היה חייב גם להפליא קולו בזמרה? באסה
Air Supply - All out of Love
מכירים את המערכון בסאטרדיי נייט לייב בו מתברר שאת כל שירי האהבה שרו חברי אייר ספליי האחד לשני? אם יש בחורות שנמסות מהשיר הזה, הן ככל הנראה מסתפקות במעט מאוד. באסה
Whitney Huston - The Greatest Love of All
את מאמינה שילדים הם העתיד? באמת? אז למה את נותנת להם דוגמה של זונת קראק? באסה
Barbara Streisand & Barry Gibb - Woman In love
אחרי הופעתה ב"לפגוש את הפוקרס" כמדריכת סקס טנטרי לזקנים, אי אפשר באמת להמשיך לשנוא את ברברה סטרייסנד. בטח לא כשנזכרים בדואט שלה עם בן משפחת גיב בשיא תהילת הדיסקו שלו עם סיום הפזמון במשפט - "Over and over again" אותו היא ממשיכה לבד, בקריאה הנואשת והכל כך לא אמינה "What do I do?". קלאסה
Chicago - If You Leave Me Now
זה שיר שמבדיל את הילדים מהגברים האמיתיים. גם כאן הטון הוא נואש, אבל בניגוד לטיילר וסטרייסנד, ששרות את מילותיהן בפומפוזיות גרונית, הרי שכאן הכנות בשירה - בתוספת למלודיה כמובן - היא זו שהופכת את "If You Leave Me Now" ליותר מסתם שיר שנעים להיזכר בו, אלא לשיר מרגש באמת. קלאסה
Madonna - Live to Tell
אם "Into the Groove" ו"Deeper and Deeper" הם הרגעים הכי יפים של מדונה על הרחבה, הרי ש"Crazy for You" ו"Live to Tell" הם השירים המרגשים ביותר שלה, עם ניצחון קטן בנקודות לאחרון. "Live to Tell" היה השיר הראשון שבו אנשים התחילו לתפוס את מדונה ברצינות, יותר מסתם עוד קוריוז חולף, כשנקודת המבט של ילדה סוררת שלמדה את הלקח שלה נוחה לה מאוד להזדהות. ואיזה ליין מלודי יש בפזמון, יא אללה. קלאסה
Cindy Lauper - True Colors
גם "Time after Time" הוא שיר מצוין ובלדה ראויה, אבל "True Colors" הוא שיר באמת קורע, ללא נקודות תורפה. הבתים מלחששים, הפזמון דומיננטי ואי אפשר לטעות בקול של לאופר ולא להאמין למה שהיא שרה. קלאסה
George Micheal - Father Figure
עזבו אתכם מ"לחישה פזיזה", זו הפצצה האמיתית של ג'ורג' מייקל. קלאסה
Take That - Back for Good
היו ימים בהם שרובי עוד הסיר שערות בחזה ונתן לגשם ליפול עליו. "Back for Good" הוא לא רק השיא של טייק דאת כלהקה, בטח מבחינת הגיבוש ההרמוני והמלודי, אלא גם אחת הבלדות הגדולות של שנות התשעים. קלאסה
טייק דאת take that קליפ patience